בחודש ינואר 1945 עברו 28 משפחות של עולים מתימן, ועשר משפחות של עולים מתורכיה, להתגורר בשכונה חדשה, שהקימה הסוכנות היהודית בסמוך לשכונת אליעזר ולמושב גן חיים. באותם ימים נודעה השכונה בשם שכונת התימנים ולימים נודעה בכפר סבא בשם שכונת שבזי.

בשנים 1943-1942 עלו לארץ ישראל כ-4,200 עולים מתימן. בבואם ארצה הועברו העולים למחנה עתלית, שהועמד על ידי הבריטים לרשות הסוכנות היהודית, ושהו בו כשבוע לשם רישום ומיון. ממחנה זה נשלחו העולים לאחד מ-26 מחנות שהקימה הסוכנות עבורם. רובם במושבות או לידן, וביניהן גם כפר סבא.

בתחילת שנת 1944, במזרחה של כפר סבא – כיום רחוב משה דיין – הקימה הסוכנות היהודית מחנה אוהלים עבור עולים מתימן. השהות במחנה הייתה כרוכה בתלאות ובסבל רב עבור דייריו: חום כבד בקיץ, קור וגשם בחורף; צפיפות גדולה; מכרסמים ורמשים למיניהם, שחדרו לאוהלים והציקו. כל אלה חייבו את העברת העולים ממחנה האוהלים לדיור קבע.

בתחילת שנת 1945 סמוך לשכונת אליעזר ולמושב גן חיים, מחוץ לשטח השיפוט של המועצה המקומית כפר סבא, השלימה הסוכנות היהודית את בנייתה של שכונה בת 38 דירות ב-19 בתים דו-משפחתיים; ב-28 דירות שוכנו משפחות עולים מתימן ובעשר הדירות האחרות שוכנו משפחות עולים מתורכיה. לכל דירה הוקצה שטח קרקע למשק עזר. הדירות שנבנו הספיקו לאִכלוס רוב משפחות התימנים שבמחנה האוהלים ומקצתן נותרו להתגורר בו.

תמונה שחור לבן של שיכון שבזי

שיכון שבזי. צילום: מכון לבון

הדירות בשכונה החדשה היו בנות חדר ומטבח ואילו השירותים נמצאו מחוץ לדירה, משותפים לארבע משפחות. ההסתפקות בדירות קטנות הייתה תולדת המשאבים המוגבלים שעמדו לרשות הסוכנות היהודית, וההגבלות שהשלטונות הבריטים בארץ הטילו על בנייה למגורים בימי מלחמת העולם השנייה. בימי המלחמה הקצו הבריטים את חומרי הבנייה, בעדיפות ראשונה, למאמץ המלחמתי ונהגו ביד קפוצה בכל הנוגע להקצאתם למגורים. לפיכך בתי השכונה נבנו באיכות ירודה, ללא ברזל בכלל ועם פחות עץ מן הנחוץ – רק לדלתות וחלונות. המשתכנים שנכנסו לדירות בעצם ימי החורף סבלו, אפוא, מגגות דולפים ומחדירת מים לבתים.

שכונת התימנים הוקמה, כאמור, מחוץ לשטח השיפוט של המועצה המקומית בכפר סבא, אולם לאחר אִכלוסה קיבלה המועצה אחריות מוניציפאלית וסוציאלית לדייריה. היא הקצתה מבנה עבור מעון, שתלה עצים, הסדירה את רישום הילדים לבית הספר וסיפקה שירותים נוספים.

שכונת התימנים בכפר סבא הייתה ניסיון ראשון של הסוכנות היהודית לבנות בארץ שיכון לעולים מתימן, בבחינת מיזם פורץ דרך. משתכניה הראשונים נאחזו במקום במאמצים ובנחישות. הם היו חלוצים אשר תקעו יתד בשוליה הצפוניים-מערביים של המושבה, הרחיבו את גבולות השיכון בה ושימשו כעבור שנים אחדות גרעין לקליטת עולי תימן בשיכון עלייה.

במשך הזמן הרחיבה הסוכנות את היריעה והקימה שכונות לעולים מתימן גם במקומות נוספים, לדוגמא ברעננה ובפרדס חנה.

מאמר מאת איציק גרינברג – העמותה לטיפוח מורשת כפר סבא.

תמונה שחור לבן של סוג ומחרשה ושני אנשים חורשים את האדמה

עולים מתימן חורשים אדמתם בשיכון שבזי. צילום: לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

כתבות נוספות על המורשת וההיסטוריה של כפר סבא:

לכתבה על סלילת הרחוב הראשון של כספר סבא – הקליקו כאן.

לכתבה על מאבק המים הגדול במושבה הצעירה כפר סבא – הקליקו כאן.

לכתבה על הרכבת הראשונה של כפר סבא – הקליקו כאן.

לכתבה על האופרה הראשונה שהוצגה בכפר סבא – הקליקו כאן.

לכתבה על כיבוש כפר סבא הערבית – הקליקו כאן.

לכתבה על אברהם קרן ראש המועצה הראשון של כפר סבא – הקליקו כאן.

לכתבה על בית היולדות הראשון של כפר סבא – הקליקו כאן. 

לכתבה על פיגוע רצחני, שיצא מקלקיליה, נגד פועלי כפ”ס – הקליקו כאן.

לכתבה על התיכון הראשון במושבה כפר סבא – הקליקו כאן.

לכתבה על פעולת התגמול – פיצוץ משטרת קלקיליה – הקליקו כאן.

לכתבה על ביקור הרב בראשי הרצוג במושבה כפ”ס – הקליקו כאן. 

לכתבה על הפיכה במועצה המקומית כפר סבא – הקליקו כאן.