במשמרת הראשונה שלו במד"א, בשיא הקורונה, הוא תרגל הענקת עזרה עם סרבל מיגון. כשש שנים אחר כך הוא כבר נוהג באמבולנס ובניידת טיפול נמרץ, מדריך חובשים ויוצא לקריאות על אופנוע. 

"אנשי הסירנות" – מדור חדש במקומון הדיגיטלי "שרון אונליין" מביא לכם את הסיפורים של האנשים מאחורי ההצלות: מתנדבות ומתנדבי מד"א ברחבי השרון. את המדור פותח סער נצר, בן 48 מכפר סבא, שמתנדב כבר כשש שנים בתחנת מד"א בעיר. מחוץ לתחנה הוא עובד בחברת סייבר ועוסק באימון עסקי ואישי.

איך הגעת להתנדבות במד"א?

"זה התחיל בקטן " עשיתי קורס 'נאמני חיים'. כשהגיעה תקופת הקורונה, הרגשתי רצון חזק להעמיק את העשייה ולהיות משמעותי בשטח. נרשמתי לקורס מגישי עזרה ראשונה במד"א, משם המשכתי לקורס חובשי רפואת חירום במד"א".

מה אתה עושה כיום במד"א?

"התחלתי כחובש רפואת חירום וכיום אני גם נהג אמבולנס וניידת טיפול נמרץ, כונן ביחידת האופנועים של מד"א, מדריך בקורסי חובשים ומשמש כרכז המתנדבים הבוגרים ברעננה".

מה אתה זוכר מהמשמרת הראשונה?

זה היה באוגוסט, שיא הקורונה, חם מאוד בתוך סרבלי המיגון והמסכות – אבל מעבר לחום ולציוד, אני בעיקר זוכר את האדרנלין, ההתרגשות שהייתה בשיא והתחושה הזו של להיכנס לראשונה לבית של מטופל בתור מי שבא להושיט יד ולהציל חיים".

מה עובר לך בראש בדרך לקריאה?

"יש משפט שמלווה אותי בכל יציאה לקריאה – 'צפה לגרוע ביותר, קווה לטוב ביותר'. הדרך מוקדשת כולה למיקוד – להגיע למטופל במהירות ובבטחה, להרגיע את השטח, ולתת את הטיפול הרפואי המקצועי והמהיר ביותר".

מה עוזר לך אחרי משמרת קשה?

"לדבר, לדבר ולדבר. לא לשמור כלום בבטן. הדרך הכי טובה להתמודד היא לפרוק עם השותפים למשמרת ולצוות – לשחזר מה שהיה, להבין שעשינו את המקסימום האפשרי עבור המטופל, ולקבל חיבוק ותמיכה מהבית".

איך משלבים את ההתנדבות עם העבודה והמשפחה?

"כשמשהו חשוב לך – מוצאים לו זמן. אני יוצא לקריאות כונן על האופנוע חירום של מד"א אחרי שעות העבודה, ועושה משמרות בלילות ובסופי שבוע. אחד הדברים המדהימים ביותר הוא ששתי הבנות שלי מתנדבות גם כן במד"א, כך שמדי פעם אנחנו עושים משמרות או אבטחות יחד – וזה זמן איכות משפחתי יוצא דופן".