ערי השרון מציגות איכות חיים גבוהה, רמת השכלה מרשימה והכנסות הגבוהות במידה ניכרת מהממוצע בישראל. מנגד, האוכלוסייה בהן מבוגרת יחסית, חלק גדול מהתושבים יוצא מדי יום לעבוד מחוץ לעיר, ובכמה מהן נרשמה בשנת 2024 הגירה שלילית.

כך עולה מניתוח המקומון הדיגיטלי שרון אונליין לנתוני קובץ הרשויות המקומיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. הניתוח משווה בין הרצליה, רמת השרון, כפר סבא, רעננה, הוד השרון וכפר יונה במגוון מדדים – ובהם אוכלוסייה, הגירה, תוחלת חיים, שכר, חינוך, דיור, סביבה ותקציב.

חשוב לציין כי אף שכותרת הקובץ מתייחסת לשנת 2024, חלק מהמדדים מבוססים על שנות מדידה אחרות. נתוני השכר, ההשכלה והיוממות מתייחסים ברובם ל-2023, נתוני תוחלת החיים מבוססים על ממוצע השנים 2020-2024 ונתוני הדירות בשכירות מעודכנים ליוני 2025.

רעננה מובילה בתוחלת החיים

תוחלת החיים הארצית הממוצעת עמדה בשנים 2020-2024 על 83.1 שנים. בכל ארבע ערי השרון שעבורן פורסם הנתון נרשמה תוחלת חיים גבוהה יותר.

• רעננה: 86.6 שנים.
• הוד השרון: 85.7 שנים.
• הרצליה: 85.2 שנים.
• כפר סבא: 85.1 שנים.

רעננה מקדימה אפוא את הממוצע הארצי בכשלוש שנים וחצי. עבור רמת השרון לא פורסם נתון, משום שהלמ"ס מציגה את מדד תוחלת החיים רק בערים שבהן 50 אלף תושבים ומעלה. בסוף 2024 מנתה רמת השרון 48,860 תושבים.

גם שיעור מקרי הסוכרת המתוקנן נמוך בכל חמש הערים מהממוצע הארצי. בישראל נרשמו 63.2 מקרים ל-1,000 תושבים, לעומת 42.4 ברמת השרון, 45 ברעננה, 48.8 בהרצליה, 49.6 בהוד השרון ו-51.6 בכפר סבא.

השרון מתבגר: אחד מכל חמישה תושבים בכמה מהערים הוא בן 65 ומעלה

הנתונים הטובים בתחום הבריאות מלווים במבנה אוכלוסייה מבוגר יחסית. שיעור בני 65 ומעלה בישראל עמד על 12.8%, אך בכל חמש הערים שנבדקו הוא היה גבוה יותר.

• כפר סבא: 21.1%.
• רמת השרון: 20.5%.
• רעננה: 20.5%.
• הרצליה: 19.6%.
• הוד השרון: 15.2%.

בכפר סבא, רמת השרון ורעננה, יותר מחמישית מהאוכלוסייה כבר חצתה את גיל 65. לכך יש משמעות ישירה לתכנון העירוני – מהיקף שירותי הרווחה והבריאות ועד לנגישות המרחב הציבורי, התחבורה והיצע הדיור המותאם לאזרחים ותיקים.

מי גדלה ומי מאבדת תושבים?

בסוף שנת 2024 הייתה הרצליה הגדולה מבין חמש הערים, עם 110,884 תושבים. אחריה כפר סבא עם 99,410 תושבים, רעננה עם 82,964, הוד השרון עם 66,398 ורמת השרון עם 48,860 תושבים.

אלא שהגודל אינו מספר את כל הסיפור. בהוד השרון נרשם גידול של 1.33% באוכלוסייה לעומת השנה הקודמת – השיעור הגבוה מבין חמש הערים ואף גבוה מהממוצע הארצי, שעמד על 1.14%. הרצליה גדלה ב-1.06% ורעננה ב-0.37%.

לעומתן, בכפר סבא נרשמה ירידה של 0.4% במספר התושבים וברמת השרון ירידה של 0.3%.

גם נתוני ההגירה הפנימית מצביעים על הבדלים ברורים. להרצליה היה מאזן חיובי של 1,090 תושבים, ולהוד השרון מאזן חיובי של 698 תושבים. ברמת השרון נרשם מאזן חיובי מתון של 83 תושבים. מנגד, כפר סבא איבדה 282 תושבים במאזן ההגירה הפנימית ורעננה איבדה 211.

השכר הגבוה ביותר – ברמת השרון

ההכנסה החודשית הממוצעת של בעלי הכנסה בישראל עמדה בשנת 2023 על 12,823 שקל. בכל חמש ערי השרון שנבדקו נרשמה הכנסה ממוצעת גבוהה יותר.

• רמת השרון: 21,840 שקל.
• הוד השרון: 20,590 שקל.
• הרצליה: 18,630 שקל.
• רעננה: 18,316 שקל.
• כפר סבא: 17,222 שקל.

ברמת השרון הייתה ההכנסה הממוצעת גבוהה בכ-70% מהממוצע הארצי, ובהוד השרון בכ-61%.

אלא שגם בערים המבוססות נשמר פער מגדרי גדול. ברמת השרון עמדה ההכנסה הממוצעת של גברים על 27,395 שקל, לעומת 16,536 שקל בקרב נשים. בהוד השרון עמד השכר הממוצע של גברים על 26,508 שקל, לעומת 14,950 שקל בקרב נשים. זהו הפער הכספי הגדול ביותר מבין חמש הערים – יותר מ-11,500 שקל בחודש.

רעננה מובילה בזכאות לבגרות

שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב תלמידי כיתות י"ב בישראל עמד בשנת הלימודים תשפ"ד על 71%. בכל חמש ערי השרון נרשם שיעור גבוה בהרבה.

• רעננה: 89%.
• הוד השרון: 88.2%.
• רמת השרון: 87.9%.
• הרצליה: 87.2%.
• כפר סבא: 85.8%.

גם במדד המחמיר יותר – זכאות לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות – נרשמו פערים גדולים מול הממוצע הארצי. בישראל עמד השיעור על 59.3%, בעוד שבערי השרון הוא נע בין 80.9% בכפר סבא ל-84.9% ברמת השרון.

רמת השרון מובילה גם בשיעור מסיימי כיתות י"ב שנכנסו להשכלה גבוהה בתוך שמונה שנים – 56.8%, לעומת 35.2% בישראל. אחריה רעננה עם 52.5%, הוד השרון עם 51.9%, הרצליה עם 50% וכפר סבא עם 46.3%.

הוד השרון: 68% מהמועסקים עובדים מחוץ לעיר

נתוני התעסוקה מראים עד כמה ערי השרון קשורות לשוק העבודה המטרופוליני. 54.3% מהמועסקים בישראל עובדים מחוץ ליישוב מגוריהם. בכל ארבע הערים שעבורן פורסם הנתון היה השיעור גבוה יותר.

• הוד השרון: 68.2% מהמועסקים עובדים מחוץ לעיר.
• כפר סבא: 62.6%.
• הרצליה: 61.2%.
• רעננה: 58.7%.

הנתונים ממחישים כי גם בערים שבהן קיימים אזורי תעסוקה גדולים, רוב המועסקים אינם בהכרח עובדים בעיר מגוריהם. במקרה של הוד השרון, יותר משני שלישים מהמועסקים יוצאים מהעיר לצורכי עבודה.

עבור רמת השרון לא פורסמו נתוני יוממות במסגרת הטבלה, המתייחסת לערים שבהן 50 אלף תושבים ומעלה.

יותר שוכרים בהרצליה, יותר בעלי דירות בכפר סבא

לפי מרשם המבנים והדירות, שיעור הדירות בשכירות בישראל עמד ביוני 2025 על 28.8%. הרצליה בולטת עם שיעור גבוה יותר באופן משמעותי – 33.7% מהדירות בעיר מושכרות.

ברעננה וברמת השרון עמד שיעור הדירות בשכירות על כ-30.3%. בכפר סבא עמד השיעור על 27.9%, ובהוד השרון על 27.5%.

בתחום הבנייה בלטה רעננה, שבה החלה בשנת 2024 בנייתן של 853 דירות – יותר מבכל אחת מארבע הערים האחרות. בהרצליה החלה בניית 474 דירות, ברמת השרון 375, בכפר סבא 244 ובהוד השרון 59 בלבד.

עם זאת, נתוני גמר הבנייה מספרים סיפור מעט שונה: בהרצליה הסתיימה בנייתן של 640 דירות וברמת השרון 576, לעומת 459 בהוד השרון, 421 ברעננה ו-360 בכפר סבא.

רמת השרון מייצרת הרבה פסולת – אך גם ממחזרת יותר

ההשוואה הסביבתית מספקת כמה מהנתונים המפתיעים ביותר. תושב ישראל ייצר בשנת 2024 כ-1.77 ק"ג פסולת ביום בממוצע.

ברמת השרון נרשמו 2.2 ק"ג פסולת לתושב ביום ובהרצליה 2.12 ק"ג – גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. בכפר סבא ובהוד השרון הנתון היה דומה לממוצע הארצי, עם 1.72 ק"ג לתושב ביום, וברעננה נרשמה הכמות הנמוכה ביותר – 1.67 ק"ג.

אבל דווקא רמת השרון, שייצרה את כמות הפסולת הגדולה ביותר לנפש, גם מחזרה הרבה יותר מהערים האחרות: 33.6% מהפסולת בעיר הועברה למחזור, לעומת ממוצע ארצי של 24.4%.

ביתר הערים שיעורי המחזור היו נמוכים מהממוצע הארצי: 19.5% בהוד השרון, 14.7% בהרצליה, 14.1% בכפר סבא ו-14% בלבד ברעננה.

גם צריכת המים גבוהה מהממוצע

צריכת המים למגורים בישראל עמדה על 53.9 מ"ק לנפש בשנה. בכל חמש ערי השרון הצריכה הייתה גבוהה יותר.

• רמת השרון: 81.4 מ"ק לנפש.
• הרצליה: 79.3 מ"ק לנפש.
• רעננה: 66.9 מ"ק לנפש.
• הוד השרון: 65.4 מ"ק לנפש.
• כפר סבא: 60.3 מ"ק לנפש.

הפער בין רמת השרון לממוצע הארצי מגיע לכ-51%. בלמ"ס מציינים באופן כללי כי צריכת מים גבוהה מאפיינת בדרך כלל רשויות המשתייכות לאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים.

רעננה מוציאה יותר לתושב, הוד השרון עם גירעון מצטבר

ההכנסות בתקציב הרגיל של הרשויות בישראל הסתכמו בממוצע ב-9,883 שקל לתושב. רעננה הובילה בין חמש הערים עם 12,989 שקל לתושב. אחריה הרצליה עם 11,656 שקל, רמת השרון עם 11,583 שקל, כפר סבא עם 11,526 שקל והוד השרון עם 10,276 שקל.

גם הוצאות התקציב הרגיל לנפש היו הגבוהות ביותר ברעננה – 12,988 שקל, לעומת ממוצע ארצי של 9,932 שקל.

כל חמש הערים סיימו את שנת 2024 באיזון או בעודף קטן בתקציב הרגיל. עם זאת, בתמונה המצטברת ניכרים פערים: להרצליה נרשם עודף מצטבר של כ-120.3 מיליון שקל ולכפר סבא עודף של כ-21.5 מיליון שקל. מנגד, בהוד השרון נרשם גירעון מצטבר של כ-79.5 מיליון שקל, ברמת השרון גירעון של כ-8 מיליון שקל וברעננה גירעון של כ-1.3 מיליון שקל.

גם שיעורי גביית הארנונה למגורים היו גבוהים מאוד ביחס לממוצע הארצי, שעמד על 75.5% מכלל החיובים שנצברו. בהוד השרון ובכפר סבא עמד היחס על כ-96.5%, ברעננה על 94.9%, ברמת השרון על 92% ובהרצליה על 87.5%.

כפר יונה: צעירה יותר, צומחת פחות – ומייצרת הכי מעט פסולת

כפר יונה, שמנתה בסוף 2024 כ-29,820 תושבים, מציגה פרופיל שונה מזה של חמש הערים הגדולות שנבדקו. רק 10.8% מתושביה היו בני 65 ומעלה – שיעור נמוך מהממוצע הארצי, שעמד על 12.8%, ונמוך משמעותית מהשיעור בהרצליה, רמת השרון, כפר סבא, רעננה והוד השרון.

אוכלוסיית כפר יונה גדלה במהלך השנה ב-0.5%, אך מאזן ההגירה הפנימית היה שלילי והסתכם באובדן של 71 תושבים. המשמעות היא שהגידול נבע בעיקר מהריבוי הטבעי ולא מכניסה של תושבים מיישובים אחרים.

ההכנסה החודשית הממוצעת של בעלי הכנסה בעיר עמדה על 14,692 שקל – גבוהה מהממוצע הארצי, 12,823 שקל, אך נמוכה מבכל חמש ערי השרון האחרות שנבדקו. גם בכפר יונה נרשם פער מגדרי ניכר: ההכנסה הממוצעת של גברים עמדה על 17,978 שקל, לעומת 11,567 שקל בקרב נשים.

בתחום החינוך הציגה כפר יונה שיעור זכאות לבגרות של 85.7%, לעומת 71% בישראל. שיעור הזכאים לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות הגיע ל-72.4% – גבוה מהממוצע הארצי, 59.3%, אך נמוך מהשיעורים שנרשמו בחמש הערים האחרות.

כפר יונה בלטה לטובה בכמות הפסולת: 1.43 ק"ג לתושב ביום – הנתון הנמוך ביותר מבין שש הערים ונמוך מהממוצע הארצי, 1.77 ק"ג. עם זאת, רק 18.1% מהפסולת הועברה למחזור, לעומת ממוצע ארצי של 24.4%. שיעור הדירות בשכירות בעיר עמד על 23.5%, הנמוך מבין שש הערים, ובמהלך 2024 החלה בנייתן של 153 דירות.

נתוני תוחלת החיים והיוממות אינם מוצגים עבור כפר יונה, משום שטבלאות אלה של הלמ"ס מתייחסות לערים שבהן 50 אלף תושבים ומעלה.

השורה התחתונה: אותו אזור – ערים שונות מאוד

חמש הערים חולקות מאפיינים ברורים: הכנסות גבוהות, הישגים מרשימים בחינוך, שיעור גבוה של בעלי השכלה ותוחלת חיים ארוכה. אלא שמתחת לנתוני האיכות מסתתרים אתגרים שונים.

הוד השרון מושכת תושבים חדשים ומציגה שיעורי תעסוקה גבוהים, אך רוב המועסקים בה עובדים מחוץ לעיר והיא נושאת גירעון מצטבר משמעותי. רעננה מובילה בתוחלת החיים ובזכאות לבגרות, אך מאבדת תושבים בהגירה הפנימית ומציגה שיעור מחזור נמוך. רמת השרון מובילה בהכנסה ובהשכלה הגבוהה, אך אוכלוסייתה הצטמצמה והיא גם שיאנית צריכת המים והפסולת לנפש. הרצליה מושכת תושבים, נהנית מעודף תקציבי מצטבר גדול ומציגה פעילות בנייה נרחבת, אך שיעור השוכרים בה הוא הגבוה ביותר. כפר סבא היא העיר המבוגרת בחבורה ומצטיינת בבעלות על דירות, אך רשמה ירידה באוכלוסייה ומאזן הגירה שלילי.

הנתונים מלמדים כי "איכות החיים בשרון" אינה סיפור אחד. כל אחת מהערים נהנית מנקודות חוזק אחרות – וכל אחת מתמודדת עם מחיר שונה של הצלחתה.