תושב הרצליה פרסם בסוף השבוע פוסט בקבוצה ציבורית שבו תיעד ממרפסת ביתו את מה שהוא מגדיר כ”סיפור שחוזר על עצמו כל יום”: פקק כבד ברחוב הנדיב פינת בני בנימין בהרצליה הירוקה, שבו אוטובוסים גדולים אינם מצליחים לחלוף זה לצד זה – וחוסמים את התנועה במשך דקות ארוכות.

לדבריו, “הכביש לא מותאם לשני אוטובוסים. כל פעם הם תוקעים את כל התנועה לחצי שעה… כמובן הכול מלווה במיליון צפירות”.

התושב טוען כי התכנון המצומצם של הכביש והמדרכות הרחבות יוצר מצב שבו “בקושי שתי מכוניות עוברות” – ובכל זאת, דרך הרחוב ממשיכה לעבור תחבורה ציבורית בקווים סדירים.

הפוסט גרר תגובות רבות מתושבים שמכירים היטב את הבעיה. חלקם תומכים בתחבורה ציבורית רחבה יותר, וחלקם טוענים כי הרחוב פשוט אינו מסוגל להכיל אוטובוסים מלאים בגודל סטנדרטי.

“יש רחובות בעיר שלא מתאימים לאוטובוס גדול וגם אין צורך”, כתבה אחת המגיבות, שהציעה לעבור למיניבוסים בקווים הפנימיים. מגיב אחר הזכיר שהבעיה מחמירה בגלל גן הילדים הסמוך: “הרכבים של ההורים בשעות האיסוף והפיזור מוסיפים לבלאגן”.

אחרים הפנו אצבע מאשימה לתכנון החניה באזור. “הדבר היחיד שצריך לעשות זה לאסור על חניה בכל הקטע הזה”, כתבה תושבת נוספת. “לסמן גם את הצד השני באדום־לבן ולהעמיד פקח עד שההורים ילמדו לחנות בחניון וללכת שני מטר ברגל”.

תושבים נוספים טענו כי מדובר בכשל תכנוני רחב יותר. “העיר מפוצצת ברכבים ואין מקום להכיל את כולם”, כתב אחד. “צריך לתגבר תחבורה ציבורית, אבל להתאים אותה לכבישים”.