בתאריך 24.5 יתקיים טקס קריאת אולם הספורט בתיכון ראשונים בהרצליה על שם עקיבא לפלר ז"ל, מגדולי שחקני הכדוריד בארץ, איש חינוך וספורט וממקימי ענף הכדוריד בישראל. הטקס יתקיים במעמד ראש עיריית הרצליה משה פדלון, וילווה בחלק אמנותי, נאום של ראש העיר ושל נציג המשפחה, וכן חשיפת שלט ההנצחה. לאחר הטקס יתקיים משחק כדוריד ידידותי בן עשר דקות בין נבחרת הוותיקים לבין הנבחרת הצעירה.

עקיבא לפלר, שהיה דמות אהובה מאוד ומוכרת בהרצליה, נולד בשנת 1947 בגרמניה ועלה לישראל בשנת 1949. הוא החל את הקריירה שלו בכדוריד בגיל 16, בהפועל הרצליה והוביל את הפועל הרצליה לזכייה היחידה בתולדותיה באליפות המדינה בשנת 1972, ולזכייה בגביע המדינה בשנת 1973.

בשנת 1974 עבר לפלר לשחק במועדון הכדוריד של ברצלונה בספרד, בה שיחק עד שנת 1976, והיה שותף לזכייתה בגביע הליגה הספרדית בכדוריד. בנוסף על כך שיחק במדי נבחרת ישראל בכדוריד.

עקיבא לפלר ז"ל. צילום: פרטי

לפלר הוא מבקיע השערים השני הכי פורה בתולדות ליגת העל בכדוריד ולזכותו 2,923 שערים. עד שנת 2018 שימש כמנהל מקצועי במועדון הכדוריד בני הרצליה, וכן מורה לספורט בתיכון "הראשונים" בעיר. הוא נפטר בהרצליה ב-26 בדצמבר 2019, בגיל 72, ממחלת הסרטן ונקבר בבית העלמין החדש בהרצליה.

סתיו לפלר, בנו של עקיבא לפלר סיפר ל"שרון אונליין" על אביו. "אבי היה תושב הרצליה כל חייו", היא סיפר, "הוא היה ספורטאי מגיל צעיר, הצטיין מאוד בכדורגל והיה כדורגלן בנבחרת הנוער אבל בסופו של דבר עבר לכדוריד ומאוד הצליח. בשנות השבעים הוא הוביל את הפועל  הרצליה לאליפות המדינה ולגביע המדינה, הישג שיא שלא חזר מאז.  הוא נחשב למבקיע השערים הכי טוב בארץ, שיחק בנבחרת ישראל ונחשב לכוכב גדול. בשלב מסוים הוא עבר לשחק בברצלונה. הוא היה שם שנתיים ומאוד הצליח. אני נולדתי שם ואחרי הלידה שלי הם החליטו לחזור לארץ כדי לגדל את המשפחה".

עקיבא לפלר ז"ל. צילום: פרטי

עם החזרה לארץ המשיך לפלר בקריירה משגשת בכדוריד. "כשהוא חזר לארץ הייתה לו קריירה ארוכה בכמה קבוצות בארץ", מספר סתיו, "הוא קבע את שיא שערי הליגה שהחזיק מעמד 40 שנה. אחר כך הוא עבר לקריירה של מאמן והתמקד באימון ילדים ונוער. הוא העדיף לעבוד עם הדורות הצעירים יותר ולתת להם הכוונה טובה.  הייתה לו הרבה הצלחה גם כמאמן. הוא זכה בגביע המדינה עם הנערות וזכה ברציפות באליפות הארץ. נולדו לו ארבעה ילדים. אחר כך היה מורה לחינוך גופני בכמה בתי ספר בהרצליה והיה מנהל מקצועי של אגודת בני הרצליה בכדוריד. בסופו של דבר הוא יצא לפנסיה והמשיך לעבוד כמנהל מקצועי בהתנדבות".

לפלר שמר כל חייו וגם בפנסיה על כושר גופני גבוה ועל אורח חיים ספורטיבי. "כולם הכירו אותו", מספר בנו, "תמיד ראו אותו רוכב על אופניים או רץ. הוא מאוד נהנה מחיי הפרישה שלו. בשנת 2018 הוא אובחן כחולה בסרטן הריאות ובסוף 2019 הוא נפטר. במהלך השנים נולדו לו חמישה נכדים שהוא זכה לראות את כולם, ויש לו שני נכדים נוספים מחברתו לחיים מהפרק השני של חייו, אז יש לו שבעה נכדים בסך הכל. למרבה הצער הכל הסתיים מוקדם מדי, כשהוא היה בן 72. הוא היה דמות מאוד אהובה בעיר ומאוד מוכרת. הוא חי כל החיים בהרצליה. יש דורות של אנשים בעיר שזוכרים אותו. הוא אימן דורות של שחקני כדוריד.  כמעט כל מי שחי בהרצליה מכיר אותו כדמות מאוד חיובית ומאוד אהובה. הוא היה מאוד שקט ומאוד צנוע. לא השוויץ בהישגים שלו למרות שהיו לו המון. הוא לא רצה תשומת לב ולא רצה טלוויזיה. זה לא היה האופי שלו. הוא אהב מאוד לקרוא והכי אהב את המשפחה שלו".

מה הרגשתם כשנודע לכם שיקראו את האולם על שמו?

"היינו מעדיפים כמובן שהוא יהיה בחיים אבל זה משמח. זה מאוד מכובד ומבחינה אובייקטיבית הוא באמת הספורטאי הכי ידוע שיצא מהעיר ולכן זאת בחירה הכי טבעית. בעתיד נרצה לקיים טורניר כדוריד על שמו. הוא ביקש את זה ממני במפורש".

האם אתם כילדיו המשכתם את דרכו בכדוריד?

"כולנו שיחקנו כדוריד וכולנו עוסקים ואוהבים מאוד ספורט, אבל אף אחד לא הגיע לרמה שלו".