בעקבות פרסום הידיעה על רגעי האימה, שחוו קשישים בקניון שבעת הכוכבים בהרצליה בזמן האזעקות בבוקר 1 באוקטובר 2024 – כאשר מיהרו לממ"ד בקניון אך מצאו אותו סגור ומלא בסחורה – קיבלנו במערכת המקומון הדיגיטלי, שרון אונליין, תגובות רבות מגולשות וגולשים.

היו כאלה, שהתלוננו על כך, שהנהלת הקניון מרוויחה מיליונים מהציבור בהרצליה, אך לא דואגת לביטחוננו. אחרים טענו שזו לכאורה עבירה פלילית, ומנכ"ל הקניון צריך להיחקר, ולעמוד לדין.

אז החלטנו לבדוק: מה באמת קובע החוק? ומי אחראי לפקח על הנהלת הקניון? ואלו סנקציות ניתן לנקוט נגד קניון, שלא מחזיק ומתפעל את המרחב המוגן שלו, כך שישרת את הציבור בעת חירום.

חוק ההתגוננות האזרחית

חוק התגוננות אזרחית, תשי"א-1951, קובע בסעיף 11, כי הוא חל על כול "מפעל" המחזיק מקלט. מפעל, על פי החוק, הוא כול "מבנה של קבע או חלק ממנו, המשמש או המיועד לשמש, מקום עבודה, או מקום עסק, שעובדים בו לא פחות מעשרה בני אדם בבת אחת, או שמבקרים בו כרגיל לא פחות מעשרים בני אדם בבת אחת".

כלומר, קניון שבעת הכוכבים, על פי הגדרת החוק, הינו "מפעל" המחזיק מקלטים.

סעיף 14א (א) לחוק קובע, כי "דיירי בית ובעל מפעל חייבים לפנות, כל אחד מתוך המקלט של הבית או המפעל, את כל המיטלטלין שבו – למעט המיטלטלין שלפי דיני ההתגוננות האזרחית חובה, או מותר, להחזיקם – לשמור על הניקיון בו ולהחזיקו במצב המאפשר את השימוש בו בכל עת כמחסה מפני התקפה".

סעיף 14א (ד) מוסיף וקובע, כי "לא פונה מקלט ממיטלטלין בידי החייב בפינוים לפי סעיף זה, רשאים הרשות המקומית או עובד מעובדיה שראש הרשות הסמיכו לכך, לפנותם מתוך המקלט, לאחר שניתנה לחייב הודעה על כך בכתב 15 ימים לפחות לפני המעשה; הפינוי שביצעו הרשות המקומית או עובד מעובדיה כאמור אינו גורע מאחריותו הפלילית והאזרחית של החייב בפינוי".

החפצים והציוד, שכן מותר להחזיק במקלט, הינם מכל מים, תיק עזרה ראשונה, תאורת חירום וייתר העזרים שנחוצים למען שהייה בטוחה וממושכת בו בעתות חירום.

אחריות פלילית על הקניון

סעיף 15 (א) לחוק קובע, כי "לא ישתמש אדם במקלט למטרה אחרת מאשר לחסות בו בשעת התקפה, אלא על פי רישיון מאת הרשות המוסמכת".

סעיף 15 (ב) אוסר להשכיר או להרשות שימוש לצורך כלשהו במקלט "שלא על מנת לחסות בו בשעת התקפה בלבד". סעיף 15 (ג) מציין כי ניתן להאשים בעבירה פלילית מי שמפיר חוק זה.

סעיף 24 (ז) לחוק קובע, כי מי שעובר על הוראות סעיף 15 (ב) הנ"ל, דינו מאסר שנה אחת או קנס. בנוסף, סעיף 24 (ח) קובע, כי "היועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאי לתבוע, בהליכים אזרחיים בדבר הפסקת השימוש במקלט, פינויו ומסירתו, כל סעד שבית המשפט רשאי לתתו".

נציג היועץ המשפטי לממשלה בהרצליה, הוא התובע העירוני הראשי של עיריית הרצליה.

בשעת מטח הטילים מלבנון והאזעקה בהרצליה – תקועים במסדרון בקניון שבעת הכוכבים. צילום: אבנר קרפול

הסמכויות בידי העירייה

לעירייה יש סמכות, מכוח החוק, לאכוף ולבצע בעצמה את פינוי המקלט כדי להשמיש אותו – הן במקלטים ציבוריים והן במקלטים פרטיים.

סעיף 16 (ב) לחוק ההתגוננות האזרחית קובע, כי "הייתה הרשות המקומית סבורה, שאין להתקין את המקלט האמור אלא לאחר פינוי המקום, רשאית הרשות המקומית להורות בכתב למחזיק המקום לפנותו תוך זמן שתקבע… בעת מצב מיוחד בעורף, יהא דינה של הוראת פינוי, כאמור, לכל דבר, כדין פסק דין פינוי של בית משפט השלום שאינו ניתן לערעור עוד".

סעיף 24 (ב) לחוק קובע, כי מי "שעבר על דיני ההתגוננות האזרחית, או התרשל במילויים, ולא נקבע לעבירה עונש אחר בחוק זה… דינו – מאסר שלושה חדשים או קנס, ואם נעברה העבירה בעת מצב מיוחד בעורף, דינו מאסר שנה אחת או קנס".

סעיף 24 (ו) לחוק מוסיף, כי במקרה שבו בעל "מפעל" יצא חייב בדין על אי מילוי חובה המוטלת עליו להתקנת או החזקת מקלט, "רשאי בית-המשפט, נוסף לכל עונש שהוא מוסמך להטילו, לצוות על סגירת המפעל או חלק ממנו עד התקנת המקלט או עד עשיית תיקונים ושינויים בו או לתקופה קצרה מזה".

מבקר העירייה התריע

מבקר עיריית הרצליה התייחס למקלטים העיר בדו"ח שפרסם בשת 2011. במבוא לדו"ח (עמוד ב3), כתב מבקר העירייה במפורש, כי "אי החזקה תקינה של מקלט, ציבורי או פרטי, הינה עבירה על סעיף 24 (ב) של חוק ההתגוננות האזרחית".

עוד הדגיש מבקר עיריית הרצליה, כי מי שיכול להגיש כתב אישון בגין עבירה על החוק שמחייב קניון להחזיק מקלט זמין ותקין לשעת חירום, הוא נציג היועץ המשפטי לממשלה בהרצליה, קרי התובע העירוני. הנה מתוך דו"ח הביקורת לשנת 2011: "כתב אישום בגין עבירה זו יכול להיות מוגש מטעם היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, ולא מטעם הפרקליטות הצבאית".

עוד קבע מבקר העירייה, כי "על הרשות המקומית קיימת החובה לדאוג לתקינותם של כול המקלטים הציבוריים בעיר, ולהימצאות כול ציוד החובה על פי הוראות פיקוד העורף".

אגב, בבדיקה בשנת 2011, שנערכה ב-32 מקלטים ציבוריים עירוניים בהרצליה מתוך 115 ברחבי העיר, נמצאו אינסוף ליקויים וחוסרים: חוסר בשילוט חיצוני ופנימי, מחסור במטפי כיבוי אש, מחסור באלונקות, תיקי עזרה ראשונה בלתי תקינים, מכלי מים לא תקינים, תאורת חירום מקולקלת ועוד.

תושב הרצליה, אבנר קרפול, שנשאר מחוץ לדלת הסגורה של הממ"ד בקניון שבעת הכוכבים בזמן האזעקה. צילום: שרון אונליין

תגובת עיריית הרצליה

למרות זאת, ועל אף העובדה שאנו נמצאים במצב מלחמה והרצליה מטווחת באופן מוגבר בשל קרבתה לבסיסי המודיעין באזור גלילות, הגיבה עיריית הרצליה בסלחנות כלפי קניון שבעת הכוכבים.

הנה השאלה שהפנינו לעירייה, ובעקבותיה התגובה הרשמית שקיבלנו.

אנו מבקשים לקבל את תגובת עיריית הרצליה, לתגובות רבות שמגיעות מן הציבור לכתבה ״רגעי אימה בקניון שבעת הכוכבים״ – אשר תיארה ממ״ד סגור ומלא בסחורה בזמן אזעקות בקניון שבעת הכוכבים בבוקר 1 באוקטובר. תושבים טוענים, שפנו בעבר לעיריית הרצליה, לאכוף את נושא הממ״דים בקניון. שאלתנו היא, מה עשתה העירייה עד היום בעניין, זה ומה בכוונתכם לעשות?

תשובת עיריית הרצליה: "לעיריית הרצליה לא הגיעה פנייה זו. מדובר בשטח פרטי של הקניון. העירייה תפנה להנהלת הקניון להפנות תשומת ליבם לנושא".

קניון שבעת הכוכבים הרצליה. צילום: שרון אונליין