ועדת המשנה לתכנון ובנייה הרצליה-כפר שמריהו החליטה (13 באוגוסט 2025) להגיש התנגדות לתוכנית המתאר הארצית לאתרי ויסות וניהול מי נגר (מי שיטפונות).

מדובר בתוכנית מתאר ארצית הר/תמ”א/ 47 /נ’ 1, שעוסקת בתכנון פתרונות ניהול נגר (שיטפונות) באגן הירקון ובאזור השרון.

בפועל, תוכנית זו מסדירה את פתרונות האיגום והמיתון של מי שיטפונות בצפון תל אביב, רמת השרון, הרצליה וכפר שמריהו.

הוועדה המקומית הרצליה-כפר שמריהו תתנגד לגריעת בריכת החורף כחלק מאתר הוויסות.

מטרת תוכנית המתאר

אגן מקומי שרון כולל בתוכו את שכונות עבר הירקון הצפוני בת”א, רמת השרון, הרצליה, קיבוץ גליל ים וכפר שמריהו.

מדובר בשטח (אגן) בגודל של 33,030 דונם.

מרבית האגן מיועד לאזור עירוני, בדגש של שכונות מגורים עם תחזיות צפויות של אלפי יחידות דיור חדשות והתחדשות של אזורי תעסוקה, מסחר, מבני ציבור ותשתיות מגוונות.

תוספת הפיתוח הצפויה במרחב זה ושינויי האקלים המשנים את מופעי הגשם, צפויים להחריף את תופעת ההצפות ואף להוות איום על המשך הפיתוח העתידי הן של יחידות דיור והן של התשתיות המאושרות והמתוכננות. כבר היום, ישנו עיכוב בהקמה של עשרות אלפי דירות במרחב זה, בשל הקושי בהצגת פתרונות ניהול נגר וניקוז.

המתווה הכולל של תמא/47/נ באגן מקומי שרון, מבוסס על חלוקת השטח ל-4 אגני משנה. בכול אגן-מישנה תהיה שרשרת פתרונות ניהול נגר, הכוללים שילוב של אתרי וויסות המים, והתחברות למובלים עד לים.

הסיכון לשיטפונות ולהצפות במורד אגן הניקוז עולה, בשל התגברות אירועי קיצון אקלימיים, המתאפיינים בין היתר בסופות גשמים, עם כמויות מים קיצוניות ביחס למשך זמן הסופה. כול זאת ביחד עם הבינוי והפיתוח המשמעותיים המקודמים בצפון ת”א, הרצליה, רמת השרון וכפר שמריהו.

לאור החשיבות של שילוב מערכות ניקוז וויסות מי הנגר עם התכנון האורבני, והצורך לצמצום נזקי שיטפונות באזורי מגורים, החליטה המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בדיון שהתקיים בתאריך 1.12.2020, על עריכת תכנית מתאר ארצית תמא/47 /נ שהינה תמ”א מפורטת לאתרי וויסות נגר ומתן פתרונות לניהול נגר בראיה אגנית: אגן ירקון ואגן מקומי שרון.

אגן ריסון נגר הרצליה

אזור הרצליה נמצא בלב אגן-המשנה המרכזי של מרחב (אגן) השרון. מדובר בשטח חום (שטח ציבורי פתוח) בין שדרות מנחם בגין מצפון, כביש 20 ממזרח, רחוב ז’בוטינסקי ורחוב יוסף נבו ממערב ושדרת בן ציון מיכאלי מדרום.

אתרי ניהול נגר הרצליה, שממזרח לכביש 20 וצפונית לתחנת הרכבת הרצליה, ירסנו מי שיטפונות המגיעים ממזרח, ומשם יזרמו המים אל מנהרת הרצליה ומשם אל הים.

בתחום תוכנית המתאר מוצעים שלושה אתרים לניהול נגר, שניים עיליים ואחד תת קרקעי, בשטח סה”כ 105 דונם.

הם יוכלו לרסן בתחומם מי נגר בעת שיטפונות, כאשר בכל שאר – ימות השנה האתר ישמש כשטח פארק.

שאר שטחי התכונית, 157 דונמים, הינם שטחים בהיקף אתרי ניהול הנגר. מרביתם כוללים רצועות לכניסה ויציאת המים, זכות מעבר לרכבי הקמה, תחזוקה ושירות וכמו כן הנחיות להגנה על ערכים נופיים הקיימים בשטחים הגובלים בכניסות המים. חלק מהשטחים הכלולים בתחום התוכנית, מיועדים לשטחי התארגנות זמניים להקמת אתר הנגר.

הנחיות הפיתוח של האתר נקבעו באופן שיבטיח שימוש מיטבי בשטח פארק הרצליה – בשגרה, לרבות אפשרות מעבר וגישה רציפים להולכי רגל ותחזוקה.

בריכת חורף בפארק הרצליה

הוועדה המקומית הרצליה החליטה להתנגד, כאמור לעיל, לגריעת בריכת החורף שקיימת בפארק הרצליה מתוכנית המתאר הארצית.

בריכות חורף ושטחי הצפה, אפיינו בעבר את הנוף הארץ ישראלי, אך הן התמעטו ככול שהמדינה עברה תהליך עיור (אורבניזציה). רוב בריכות החורף במישור החוף נהרסו והפכו לשכונות מגורים.

בריכת חורף היא גוף מים עונתי, הניזון בעיקר ממי נגר (גשמים או הצפות של נחלים), אך לעתים גם ממי תהום רדודים. בריכות החורף מתייבשות בקיץ, ואינן מכילות מים באופן קבוע.

שלוליות חורף נוצרות רק באזורים בהם כמויות מי הגשם גדולות מכמות הרוויה של הקרקע. מאחר שחלחול המים בשכבות הקרקע הוא תהליך איטי יחסית, יש חשיבות רבה לעוצמת הגשם ולפרקי הגשם (ימי גשם רצופים). כמויות גשם גדולות, בפרקי זמן קצרים, גורמות לשיטפונות.

היווצרות בריכת החורף בפארק הרצליה: הפארק נמצא באזור הנמוך של העיר הרצליה ומנקז אליו את מי הנגר ממזרח. מצדו המערבי של הפארק, קיים קיר כורכר שלא מאפשר מעבר של מים מצד מזרח למערב. תופעה זו מאפיינת את מבנה מישור החוף. סוג הקרקע בפארק – כבדה ואינה מאפשרת חלחול מים מהיר. כתוצאה מעובדות אלה מתקבלים שטחי הצפה גדולים מדי חורף ואלו הו בריכות החורף.

אגן נגר הכפר הירוק

אתר נגר הכפר הירוק מהווה חלק מאגן המשנה הדרומי ביותר באגן מקומי שרון.

האתר נמצא מדרום לכביש 5 וממזרח לכביש 20 והינו חלק מהפתרון ההוליסטי שכולל – ממערב לו – אתר ויסות נוסף ומובל תת קרקעי.

בתחום התוכנית מוצע אתר לניהול נגר בשטח של כ-230 דונם, שיוכל לווסת בתחומו כ 120,000 מ”ק מים בעת שיטפונות, כאשר בכל שאר ימות השנה האתר ישמש כשטח חקלאי.

שאר שטחי התוכנית הינם בהיקף אתר הוויסות וכוללים, בין היתר, הסדרה סטטוטורית של שטחים אקולוגים ובתי גידול לרבות בריכות חורף, רצועות לכניסה ויציאת המים, ושטחי התארגנות זמניים להקמת האתר.

נווה גן – בריכת חורף. צילום: פרטי