לא יכול היה להיות מסר חד וברור מזה, היישר מקרביה של המשפחה הכואבת כל כך. לכן, היה מפתיע לגלות אמש שוב הפגנה, הפעם קטנה יותר ושקטה לחלוטין, מול בית המשפחה. מראה ההפגנה ליד הבית, למרות בקשת המשפחה, עם כוחות ביטחון מוכנים לכל מקרה, היה צובט לב. ייתכן שזו הייתה הפגנה אחת יותר מידי.

לפני שנכנסים לדיון סביב לגיטימיות ההפגנה, צריך וחשוב בימים אלה לומר גם את המובן מאליו: המפגינים כולם הם לא עוכרי ישראל, הם אינם הזויים וגם לא בעלי כוונת זדון כלשהי. להיפך, הם רואים כיצד לתפיסתם המדינה נשרפת להם בין הידיים, בזמן שאיזנקוט ושותפו נותרים בתוך הממשלה. זו תפיסה לגיטימית לחלוטין.

צריך לציין גם שלא מדובר בפעילות של מטה המחאה בהרצליה וגם סגנית ראש העירייה, דנה אורן ינאי, שנחשבת מובילת המחאה בעיר, אינה בין המצדדים בהמשך ההפגנה – לאור רגישות העניין. גורם המקורב למטה סבור כי “רוב הקולות במטה מרגישים שלא בנוח עם הפעילות הזו”.

ג’ (השם המלא שמור במערכת) הוא ממובילי ההפגנות מול בית איזנקוט. לדברין, הוא מסרב להיחשף “כדי לא לצבוע את הפעילות שלנו בצבעים כלשהם. זו פעילות שאני התחלתי אותה עצמאית לבד לפני כמה שבועות כמעט לבד ואז הצטרפו עוד תושבים הרצליינים ואחרים”.

ל-ג’ חשוב לציין שזו “לגמרי הפגנה מסוג שונה וזו לא מחאה. גדי הוא לא מבחינתנו באותו צד כמו רבים אחרים. אנחנו קבוצה של הרצליינים שמעריכים מאוד את גדי. דווקא בגלל שהוא בן אדם ערכי ומקשיב, אנחנו קוראים לו להוביל מהלך שיביא כבר לקצה של הממשלה הזו”.

“אנחנו ערים לקריאות ולכן עושים בצורה שלטעמנו מכבדת, אבל לא מתפשרת על המטרה. כדי שהפגנה תהיה אפקטיבית היא צריכה ליצור חיכוך מסוים עם נשוא ההפגנה”. על הטענה כי משפחת איזנקוט היא משפחה שכולה, משיב ג’: “יש פה 1,500 משפחות שכולות בישראל ומעל 100 משפחות שממתינות ליקירים שלהן בעזה. גדי בישיבה בממשלה מנציח ומאריך את חיי הממשלה ללא תכלית ומזיק.

“כל עוד נחשוב שיש טעם ויש מצב שבו גדי מקשיב לנו וישנה את דעתו – נהיה שם.  אנחנו מנסים ללכת בין הטיפות. גדי איזנקוט הוא הורה שכול – אבל הוא שם את עצמו בעמדה ציבורית מובילה. מדובר בלא שחקן ספסל. הוא שחקן מרכזי”.

שלוש תשובות

לטיעון הזה אפשר וצריך להשיב:

1. זה נכון, יש עוד פוליטיקאים ששכלו יקיריהם במלחמות – אבל גדי איזנקוט שכל את בנו ממש במלחמה הזו ואפילו זמן להתאבל אין לו, מתוך אהבת המולדת.

2. מה חטאה של הגברת איזנקוט שבורת הלב, שגם כך נאלצת להתמודד רוב הזמן עם הקשה מכל כשבעלה כל כולו עסוק בענייני מדינה? מדוע להמשיך להכאיב לה?

3. דאום צודק. בסיכום הכללי הפגנה מהסוג הזה אינה מסייעת למחאה ולהיפך.