דיון מסקרן ועקרוני, שהתקיים בישיבת מועצת עיריית הרצליה האחרונה, בשבוע שעבר (18 ביוני 2024), התלהט ועלה לטונים גבוהים. הנושא הכללי היה “מדיניות מתן רישיון רוכלות במרחב הציבורי למטרות שיקום וסעד”, אך הרוחות במועצת העירייה סערו באופן ממוקד סביב החלטתו של ראש העירייה, יריב פישר, שלא להאריך את רישיון הרוכלות של משפחת סמירה בחוף הנכים. שיאו של הוויכוח כלל חילופי דברים נוקבים בין פישר, לבין חברי סיעת הליכוד בעירייה, אתי נחום ורפי קדושים.
חברת מועצת העיר מהאופוזיציה, אתי נחום (ליכוד), הקריאה את הצעתה לסדר היום: “סמירה יצחק קיבל רישיון מעיריית הרצליה לעסוק ברוכלות בחוף הנכים בעיר, על פי חוק, החל משנת 1986. במשך כל השנים, עד שנת 2023, הוא קיבל רישיון מעיריית הרצליה. לפני שנה, כאשר נפטר, הנפיקה העירייה את הרישיון על של רעייתו, פרחייה, אשר נאבקת במחלת הסרטן וסובלת מבעיות בריאות קשות”.
אתי נחום המשיכה: “בנם, חיים סמירה, נשוי עם שלושה ילדים, כולל תאומים בני שנה, עובד בדוכן הרוכלות בחוף הרוכלים ומפרנס את אימו, שמלבד הרוכלות – כול הכנסתה היא מקצבת ביטול לאומי בת כאלפיים שקלים בחודש. בשנת 2023 הנפיקה עיריית הרצליה בפעם האחרונה רישיון רוכלות בחוף הנכים לחיים סמירה. מאז הוא נאלץ להתחנן לעירייה, ושום דבר לא עוזר. הוא נתקל באטימות מוחלטת מצד העירייה ומצדם של גורמי הרווחה”.
פרחיה סמירה מיציע הקהל: “אין לי מה לאכול בכלל. אין לי. אני גרה לבד, בדירה של עמידר, וקשה לי מאוד”.
אתי נחום: “אני רוצה להפנות שאלה אליך, ראש העיר. איזה גזר דין גזרת, לדעתך, על המשפחה המסכנה הזאת?”.
חבר מועצת העיר מהאופוזיציה, ויו”ר סיעת הליכוד בעיר, רפי קדושים: “בעלה עבד בים חמישים שנה בדוכן רוכלות קטן. זה האנשים שאתה נלחם בהם”.
אתי נחום: “אני רוצה לשאול אותך, יריב פישר היקר. מה יהיה עתידם של אותם שלושה ילדים קטנים? מה היו השיקולים שלכם, כאשר החלטתם שאתם נלחמים ברוכלים? ומה זה תרם לתושבי הרצליה? הרי אתה אמרת, שהים הוא המשאב הטבעי היקר ביותר שיש להרצליה, ושהוא שייך לכול אחת ואחד מאיתנו. אני מצטטת אותך. האם הילדים מעוטי היכולת הם לא חשובים? האם הנהלת העירייה צריכה להתעלם מזכויותיהם של תושבי העיר המסכנים, ולפגוע בזכות הבסיסית ביותר שלהם לחופש עיסוק, המוגנת בחוק יסוד? אם פרחיה סמירה הגיע למצב, שבו היא צריכה לעמוד כאן, ולחשוף את הפרטים האישיים שלה ואת מצבה הרפואי, ולהתחנן על פרנסתה בישיבת מועצת העיר – אז לאן הגענו? אין לה ברירה אחרת”.
רפי קדושים: “אני רוצה להוסיף”.
יריב פישר: “אתה האחרון שיכול להוסיף בעניין חוף הים”.
ההערכה היא, כי יריב פישר, בן טיפוחיה וחבר מפלגתה (יש עתיד) של ראש עיריית הרצליה לשעבר, יעל גרמן, רומז לזמנים שבהם גרמן פינתה את רפי קדושים בעצמו מבית קפה בחוף הנפרד (לגברים ולנשים) של הרצליה, שם הוא עבד תחת רישיון שקיבל תושב העיר שמעון לוזון. באותה תקופה, 12 באוקטובר 2006, נזרק רימון הלם על ביתו של מנכ”ל העירייה, יחיעם השמשוני, ברחוב דוד רזיאל בשכונת הרצליה הצעירה. לא היו נפגעים ולא הוכח שום קשר לקדושים או ללוזון. קדושים עומד על כך, שהתנער והתרחק מעולם הפשע, שלתוכו גדל, וכי הוא מקדיש את חייו כיום לשיקום עבריינים.
קדושים: “למה אני האחרון? אולי כבודו החליט להילחם (ברוכלים) בחופי הים כי יש לו דמיונות. במי אתה נלחם? באנשים פשוטים”.
פישר: “זו הצעה לסדר של אתי נחום. זו לא הצעה לסדר שלך. אבקש לעצור”.
קדושים: “לאנשים המסודרים – אתה לא בא. לפשוטי העם – אתה בא. לאלה שאין להם מה לאכול. לאלמנה, שבעלה עבד חמישים שנה בים, והבן שלה מחליף אותו בגלל מחלתה. אולי אתה רוצה לשלוח אותה למחלקת הרווחה? כל השנה הם מחכים לקיץ כדי להתפרנס. זה ארגון הפשיעה שאתה נלחם בו? אלה העבריינים שאתה נלחם בהם?”.
פישר: “אני לא מתייחס בישיבת מועצה ספציפית לגבי אנשים. אני רוצה לדבר באופן כללי על חוף הים. לנו יש מדיניות ברורה בעיר הזאת. אנחנו באנו לכאן לעשות סדר. גם בחוף הים וגם בעסקים. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ועם כול הגורמים המקצועיים ועושים סדר. אני אומר את זה כאן ואני מעדכן את כולכם. הסיפור הזה של חוף הים, ושל מה שקורה שם, נעצר. גורמי פשע לא יהיו בחוף הים”.
קדושים: “הם גורמי פשע?”.
פישר: “אני לא מדבר עליהם. אני מדבר על המדיניות שלנו כעירייה”.
קדושים: “אנחנו איתך במלחמתך בפשע”.
פרחיה סמירה: “אני לא קשורה לשום גורמי פשע”.
פישר: “אני לא מדבר עלייך”.
קדושים: “גם אני נגד גורמי פשע. אני מסכים איתך, ידידי. אבל לא יקרה כלום אם תגיד – טעיתי (לגבי משפחת סמירה)”.
פישר: “כל בנאדם בעיר הרצליה, שצריך עזרה, אנחנו נעזור לו, במסגרת החוק ובמסגרת האפשרויות שלנו”.
קדושים: “יריב, אתה טועה, הם לא עבריינים ולא פולשים. היא מבקשת להמשיך ברישיון (חוקי)”.
פישר פונה לפרחיה סמירה, שישבה ביציע הקהל: “אתם מוזמנים תמיד להגיע למחלקת שירותי רווחה. כול מה שאפשר לעזור לכם, אנחנו נעזור. אני מבקש להסיר את ההצעה מסדר היום”.
יונתן יעקובוביץ, חבר מועצת העיר מסיעת המחנה הממלכתי (אופוזיציה): “מדוע להסיר מסדר היום? הרי ההצעה לסדר היום היא להקים ועדה שתבחן ותגבש קריטריונים מסודרים למתן רישיונות? מדוע לא להקים ועדה מסודרת, שתגבש המלצות, ותגיש אותן למועצת העיר? אנחנו מתנגדים להסרת ההצעה מסדר היום”.
פישר: “יונתן, זו החלטה לא פשוטה מבחינתי, אבל אני אומר לך – הסיפור הזה בחוף הים, שאנשים מסתובבים וצועקים ‘ארטיק, ארטיק’, נגמר. (2024) זו השנה האחרונה של רוכלות בחופי הרצליה. אנחנו לא נמשיך עם זה”.
קדושים: “הבעלים של רשת (מסעדות בהרצליה), שפג הרישיון שלו לבית קפה בחוף, אותו אתה לא מפנה”.
פישר: “שמעת את התשובה שלי”.
ההצעה הוסרה מסדר היום, ברוב קולות הקואליציה העירונית, אל מול התנגדות האופוזיציה. עדכונים בהמשך.
בושה וחרפה לראש עיר שרוצה לעשות סדר דוקא במקום כזה נמוך של פרנסה לקשיי יום.
בתל אביב גם מוכרים ארטיקים וכל קיץ מראיינים אותם בערוצים ואנשים נהנים לשמוע אותם.
מאז שנבחרת אתה רק עושה צרות לתושבים גם הימניים וגם הדתיים. תסתובב ברחובות ותיראה שכל המדרכות מלוכלכות ולא מנקים. אין כח אדם אלק. תתביש
מה כל כך שלילי בנוסטלגיה של המוכר שצועק ארטיק ארטיק?
בדיוק אתמול חשבתי על זה שכבר אין יותר אוטו גלידה….
הטענה של יריב פישר שהמשפחה יכולה לקבל סיוע ברווחה היא נורא חלשה, המשפחה הזו לא מעניינת אותו בכלל.
אמנם קדושים היה עבריין אבל לפחות הוא יודע להסתכל בעיניים בכל מקרה ומקרה ולא לשפוט כל מקרה ככלל.
לכל מקרה יש את היוצא מן הכלל וזו לא חולשה לשים את האצבע על מקרה מיוחד שחורג מן הכלל ושיש לנהוג בו בהתאם.
לא הבנתי. רשיון עובר בירושה? חסר מסכנים שרוצים עבודה בחוף? שיעשו קריטריונים ושיהיה סבב כל כמה שנים. אבל רשיון זה לא לנצח.