סוניה לביא – רופאה מהרצליה הייתה בשבוע האחרון במולדובה, שם סייעה לפליטי המלחמה באוקראינה. סוניה היא רופאת משפחה ומומחית לסוכרת מוכרת בהרצליה. היא עובדת במכבי מרפאה גדולה בהרצליה ובמכון סוכרת בפתח תקווה. "עליתי לארץ בגיל תשע מרוסיה", היא מספרת, "ומאז, כל חיי אני חיה בהרצליה. בת 40, למדתי רפואה באוניברסיטת תל אביב, נשואה ואמא לשלושה ילדים. התמחתי בקופת חולים מכבי ויש לי קליניקה גדולה בהרצליה".

לביא עובדת בקהילה שלה בהרצליה הירוקה, והיא מאוד מחוברת לקהילה. "כולם מכירים אותי", היא מספרת, "כל הרצליה מכירה אותי. אני נותנת את הלב שלי למטופלים".

סוניה לביא מטפלת בפליטים מאוקראינה. צילום: אילנית תורג'מן

כאמור, בשבוע האחרון היא הייתה במולדובה וסייעה לפליטי המלחמה המגיעים מאוקראינה. "הגעתי למולדביה דרך עמותה שבה אני מתנדבת שנקראת ל'מענם'", היא מספרת, "העמותה 'למענם' היא עמותה של רופאים ורופאות למען ניצולי שואה שהקימה ד"ר תמרה קוליץ, רופאה פנימאית ואנדוקרינולוגית מאיכילוב. היא הקימה את העמותה במטרה להעניק מענה לשורדי שואה שצריכים רופאים בביתם, שהם לא ניידים ולא יכולים להזמין רפואה פרטית הביתה. זה בעצם רופאים שמגיעים עד הבית ללא רווח וללא עלות כמובן ונותנים טיפול בבית המטופל לשורדי שואה. בעמותה יש הרבה מאוד רופאים מתנדבים  ותמיד מחפשים עוד רופאים. בהקשר הזה כדאי לציין שמי שצריך, והוא ניצול שואה שזקוק לשירות כזה, או מי שמכיר ניצול שואה ערירי יכול לפנות ל-כוכבית 3191 ואנחנו ניצור עמו קשר כדי לתת לו את המענה הדרוש. אנחנו רוצים להגיע לכל קשיש ולתת לו מענה בבית שלו".

המשלחת שיצאה לסייע לפליטי אוקראינה. צילום: אילנית תורג'מן

עם הצורך שהתעורר לסייע לפליטים מאוקראינה החליטו בעמותה לפעול. "העמותה עבדה עד כה בארץ", מספרת לביא, "ועכשיו, עם הצורך לעזור לפליטים אוקראינים הוחלט לפעול. היוזמה עלתה לפני שבועיים והכל התארגן מאוד מהר. התגייסו המון אנשים שהם באמת אנשים נפלאים. חלק גדול מהם מטעם העמותה עצמה, חלק מחוץ לעמותה, וחלק צוות מאיכילוב. כל התערובת הזאת יצאה למשלחת. אנחנו  משלחת של 40 אנשי צוות מתוכם משהו כמו עשרה רופאים, יש לנו אחיות, יש לנו פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדות סוציאליות, צוות לוגיסטי שדואג לכל הצרכים שלנו, יש לנו צוות מטבח עם אנשים מופלאים, והכי חשוב יש צוות של ליצנים רפואיים מטעם ארגון שנקרא DREAM DOCTOR, ארגון מדהים של ליצנות רפואית שבא לתת תמיכה מורלית לילדים ולמבוגרים, משהו מדהים".

סוניה לביא (עומדת במרכז התמונה) מטפלת בפליטים מאוקראינה. צילום: אילנית תורג'מן

היוזמה למשלחת יצאה לפועל בעזרת העמותה של בית החולים איכילוב. "הם הושיטו יד כדי להפוך את היוזמה מחלום למציאות", אומרת לביא, "הכל התארגן מאוד מהר, תוך יומיים. הודיעו שיוצאים וכל מי שיכל ורצה עלה על הטיסה. הגענו ביום שישי שעבר, ומקישינב אנחנו יצאנו כמו במסע כוכב למחנות פליטים שפזורים במגון אזורים בקישינב ומסביב לקישינב. אנחנו הגענו לתת עזרה ראשונה לאותם פליטים שעברו דרך וטלטלה. הרבה מאוד מהם הלכו ברגל הרבה שעות, נסעו באוטובוסים, אכלו מעט ושתו מעט. הם תשושים בגוף ובנפש. מאוד חשוב להתייחס גם לנפש שלעיתים נפגעה יותר מהגוף. אנחנו לא מטופלים בפצועי מלחמה כי לא מתנהלת לחימה שם עכשיו אבל בהחלט מתכוננים גם למצב כזה. כרגע בעיקר מדובר על פליטים שנסים על נפשם".

ליצנית רפואית עם ילדה מאוקראינה. צילום: אילנית תורג'מן

הפרופיל העיקרי של מטופלים שלביא והמשלחת נתקלים בו הוא של נשים צעירות עם תינוקות וילדים שבורחות בלי הבעלים. "יש פה המון עניין סוציאלי נפשי", מסבירה לביא, "הפרופיל השני הוא אוכלוסייה מבוגרת יותר. הרבה קשישים, גם גברים וגם נשים, תשושים, חולים במחלות כרוניות, שברחו בלי תרופות ויצאו מאיזון, חולי לב, סוכרת וכו'. יצא לנו גם להיתקל בפצועי מלחמה אבל זה המינורי. יצא לנו ללוות פצועה שהופגזה בטיל. היא הגיעה עם שבר ורסיסים, בחורה יהודיה. הענקנו לה עזרה ראשונה ובלילה היא טסה לישראל. אנחנו יוצאים למחנות של פליטים יהודים וגם לא יהודים. אנחנו פוגשים הרבה פליטים יהודים שעומדים לעלות לארץ, ומשוחחים איתם שידעו עם מי ליצור קשר".

סוניה לביא מטפלת בפליטים מאוקראינה. צילום: פרטי

המשלחת הביאה איתה ציוד רב שכולל בין היתר, תרופות, ציוד רפואי, אק"ג, דפיברילטורים, שקיות חימום, בגדים ועוד. "אנחנו יצאנו עם תיקים מלאים", היא אומרת, "תוך כדי יש המון מתנדבים שדואגים לתרום לנו עוד ציוד ודואגים לנו. אנחנו עובדים בצוותים ופרוסים על פני כל  השטח. אנחנו עבדנו מסביב לשעון. היה לנו למשל פינוי פצועה בשתיים בלילה. ויש את השגרה שבה אנחנו קמים בבוקר ומתחלקים למחנות שם יש תמיד פליטים לטפל בהם. אנחנו נתנו גיבוי גם במחנות הראשוניים וגם במחנות היותר קבועים. הצוות עושה עבודה מדהימה. הליצנים הרפואיים עושים עבודת קודש".

סוניה לביא. צילום: פרטי

איך מרגישים בתוך כל הדבר הזה?

"זאת חוויה מדהימה, עצומה ומשמעותית, לבוא ופשוט לעזור לאנשים בשעה הכי קשה שלהם. אנחנו חיים את החיים שלנו בשביל שפעם אחת תרגיש הכי משמעותי בשביל מישהו, לעזור לו ולהציל אותו. לתת יד. אנחנו בשבילם מזור. אין להם מילים להודות לנו. יש ילדה קטנה שהייתה לה יומולדת והיא כל היום בכתה. עשינו לה יומולדת. עצרנו הכל וחגגנו איתה והיא הייתה מאושרת. היא תזכור את זה לכל החיים שלה".

סוניה לביא מטפלת בפליטים מאוקראינה. צילום: פרטי

זה לא קשה לעזוב את המשפחה לכל כך הרבה ימים?

"מעולם לא עזבתי את ילדי לשום מקום, אבל בלב שלי חשבתי שאם לעזוב למשהו זה בשביל משהו כזה. בעלי נתן לי גיבוי של  מאה אחוז למן הרגע הראשון שאמרתי שאני רוצה לנסוע, הילדים היו מדהימים והבינו  את גודל ההתגייסות ונתנו לי גיבוי מלא. ההורים שלי גם גיבו ועזרו וגם המטופלים שלי הבינו ותמכו. סגרתי מרפאה ענקית לשבוע, זה לא פשוט. אני מקבלת גל של חיבוק מכולם. תמיכה מרגשת. אנחנו פה עד יום שישי. ביום שישי אמור להגיע צוות נוסף להחליף אותנו. אנחנו עדיין מחפשים רופאים דוברי רוסית שיכולים להגיע. זה הצורך העיקרי.  זה מרגש מאוד להיות פה. תרומה שהיא נטו. זכות ענקית. כולנו מרגישים את זה וכולנו מאוד מתרגשים מזה".