עמית רחמימוב, בקרוב בן 30, במקור מתל אביב וכיום מתגורר בדירת שותפים בהרצליה, מתמודד במשך שנים עם הפרעת אישיות "סכיזואידית".
בתמיכת עמותת אנוש ברמת השרון, הוא מצא מסגרת, שבאמצעותה הוא תורם לחברה ומסייע למתמודדי נפש אחרים.
התבודדות וניכור
הפרעת אישיות סכיזואידית נחשבת לנדירה יחסית ומתבטאת לרוב בחוסר עניין ביחסים חברתיים, נטייה לסגנון חיים מתבודד וקור רגשי.
"בסביבות כיתה י', בגיל 15, התחלתי לחוות קשיים נפשיים", מספר עמית. "זה התחיל מבעיות שינה ונמשך בהיעדרויות קבועות מבית הספר. בגלל הדיכאון והחרדות, הצבא לא היה מעוניין לגייס אותי, ולכן עשיתי שירות לאומי באגודת החירשים".
במה ההפרעה מתבטאת בעיקר?
"ברצון להתבודד ובתחושת ניכור מהחברה".
איך המשפחה התמודדה עם מצבך?
"היה ברור לכולם שיש לי קשיים והתמודדות מסוימת. יש לי אח ואחות צעירים ממני, וזה השפיע עליהם בתהליך ההתבגרות שלהם. כל הזמן היה ניסיון לעזור, לבוא לקראתי ולתמוך. לא תמיד הייתה הבנה מלאה, אבל תמיד היה רצון טוב ואמיתי".
איזו עזרה קיבלת?
"מה שעזר לי הם שנים ארוכות של טיפול פסיכולוגי. אין פתרון קסם. צריך לעבוד קשה על הדברים – צריך להכיר בקושי, לא להכחיש אותו".
מסגרת וסדר יום
מי שעזרה לו להכניס סדר לחייו הוא שירות במרכז התעסוקה של אנוש ברמת השרון, שם פועל מפעל ייחודי לייצור קרמיקה, שמעסיק אנשים המתמודדים עם מגבלה נפשית.
הכלים מיוצרים ומעוצבים בעבודת יד, בליווי אנשי מקצוע לצד צוותי טיפול ושיקום. כלי הקרמיקה נמכרים בחנות החברתית של אנוש – "אנושופ", כשכול הרווחים מועברים למתמודדים שיצרו וארזו אותם לטובת שיקומם ושילובם חזרה בקהילה.
"אני עובר תהליך שעוזר לי להשתלב ולהיות חלק מהחברה, ולא להתמודד עם החרדות והדיכאונות לבד", הוא אומר.
וליתר דיוק?
"העבודה מספקת לי מסגרת וסדר יום, וסביבה של אנשים שמבינים את הקשיים שאני עובר – אנשים שעוברים קשיים דומים לשלי. זו לא רק תעסוקה, אלא חלק מתהליך שיקומי – חזרה לחיים עצמאיים דרך עבודה. יש משהו מאוד מספק בעבודה הקשה, ובזה שבסוף היום אני רואה את התוצר המוגמר.
ועדיין יש קשיים?
"אחד הקשיים שלי הוא לשמור על סדר יום ולדרבן את עצמי לעשות דברים שיטיבו איתי. המטרה היא לא שנהיה כאן לתמיד, אלא שנצבור ניסיון, נתחזק ונוכל להתקדם הלאה אל השלב הבא".
איך התמודדות בזמן המלחמה?
"היה קשה להתחמק מזה – האזעקות, החיילים שנהרגו, הדיבור הבלתי פוסק על החטופים. אבל אני חייב להגיד שעמותת אנוש ממש ידעה איך להתארגן. נתנו מענה מהר בדרום, עזרה למפונים בכל הארץ ואפילו נתנה תמיכה טלפונית לאנשים שלא מקבלים מהם שירות באופן קבוע".
מה אתה מאחל לעצמך להמשך הדרך?
"להשתלב בשוק העבודה החופשי, למצוא תחומי עניין חדשים ולחיות חיים מלאים – כמו שכל אחד מאחל לעצמו".
תגובות