המלחמה לא עוצרת את החיים, ובוודאי לא את לידתם של תינוקות חדשים. אבל עבור הורים טריים שמוצאים את עצמם הרחק מהבית, בלי המרחב המוגן המוכר ובלי התמיכה הקהילתית שלהם, הפעולות הפשוטות ביותר – כמו חיסון שגרתי או בדיקת צהבת – הופכות לאתגר לוגיסטי ורגשי. כאן נכנסת לתמונה צהלה משל, אחות טיפת חלב במחוז שרון-שומרון של כללית, שהחליטה ששום תינוק מתארח לא יישאר ללא מענה.

“היא פשוט פתחה לנו תיק בחיוך”

רוני ודין יהושע עזבו את תל אביב כי בביתם לא היה מיגון. הם הגיעו לרעננה כשהם בשיא ההיריון, כדי לגור עם הורי הבעל. בתם הבכורה נולדה ביום ראשון האחרון לתוך מציאות של אזעקות ומקלטים.

“השתחררנו מבית החולים עם צהבת גבולית והיינו חייבים לעשות בדיקה יום למחרת”, מספרת רוני. “הגענו לצהלה והיא פשוט נענתה בשמחה. היא מהממת, פתחה לנו תיק בטיפת חלב ונתנה לנו תחושה שהגענו למקום בטוח”.

עבור צהלה, מדובר בשליחות שמעבר להגדרות התפקיד היבשות. “אנשים נתלשו מהסביבה הטבעית שלהם והם מרגישים חסרי אונים”, היא מסבירה. “המטרה שלי היא לתת מענה זמין שיקל עליהם. למרות שאין לנו תגבורת בכוח אדם, אנחנו ממשיכים להפעיל את התחנות גם למטופלים הקבועים וגם למתארחים. התינוקות ממשיכים להיוולד, וצריך להשלים חיסונים ובדיקות שלא נעשו בגלל השחרור המוקדם מבתי החולים”.

“התרגשנו מהמחווה”: כשרופא הילדים הופך למטופל

המסירות של צהלה הצליחה להפתיע אפילו את אלו שבאים מתוך המערכת הרפואית. ד”ר יועד פרוקוצימר, רופא ילדים באלעד, מחוז דן פ”ת בכללית, המתגורר ברחובות, התפנה עם משפחתו לרעננה – להוריה של אשתו, עם תינוקת בת חודשיים ופעוטה בת שנתיים, הוא חיפש דרך לבצע את חיסוני השגרה מבלי להיחשף לסכנות שבדרכים.

“בלי לחשוב פעמיים צהלה התגייסה לעזור לנו לחסן את הילדות”, מספר ד”ר פרוקוצימר. “היא דאגה שנקבל את הכל במאור פנים ובלי ביורוקרטיה. כאבא וכרופא, התרגשתי מהמחווה האנושית. צהלה היא דוגמה ומופת לאחיות של כללית, שמבינות שחיסונים הם רפואה מונעת קריטית דווקא עכשיו”.

חוסן ישראלי בטיפת חלב

למרות העומס, צהלה שואבת כוח דווקא מהמפגש עם ההורים. “אני רואה המון חוסן”, היא מסכמת. “הורים אומרים לי ‘אנחנו מתמודדים ונעבור גם את זה’. התפקיד שלנו כאחיות הוא להיות שם בשבילם ברגעים האלו, להעניק את המעקב המקצועי ואת המילה הטובה, כדי שהם ידעו שהם לא לבד במערכה הזו”.