מדובר על מצוק הכורכר הנמצא בין חוף השרון (הקשתות) לחוף סידנא עלי ולאורך רחוב גלי התכלת היוקרתי בהרצליה פיתוח. לטענתם, עם השנים השתלטו בעלי הוילות ברחוב גלי תכלת על המצוק תוך הרחבת השטחים הפרטיים על חשבון השטח הציבורי. הפעילים פתחו במאבק ציבורי ברשתות החברתיות לפני פנייה רשמית לראש עיריית הרצליה. העירייה: "הליך ההפקעה לוקח זמן"

שרון יונתן

המאבק על מצוק הכורכר באחד השטחים היקרים במדינה: קבוצה של אקטיביסטים הרצליינים, פעילים סביבתיים וחברתיים (בתמונה) בהובלת עידן רינג ביטמן, עמית מרלה ודור לסקר, מובילה בימים אלה קמפיין אינטנסיבי ברשתות החברתיות להשבת מצוק הכורכר המקביל לרחוב גלי תכלת היוקרתי בהרצליה פיתוח, מחוף השרון (הקשתות) ועד סידנא עלי, לידי הציבור הרחב.

הפעילים כבר יזמו מספר סיורים ופעילויות במקום ומרימים בימים אלה קמפיין באתר זזים, המאגד חתימות של תושבי הרצליה ותומכים מרחבי הארץ לצורך פנייה מרוכזת לראש עיריית הרצליה, משה פדלון, בבקשה שיטפל בהנגשה והסדרה של שטחי הטבע הייחודיים הללו לציבור ופיתוח איזור המצוק לחיבור בין סידני עלי וחוף השרון. לדבריהם, השטח הציבורי על המצוק הופקר ובעלי הוילות של רחוב גלי תכלת הרחיבו את החצרות הפרטיות שלהם על חשבונו. הקבוצה ארגנה מספר סיורים לתושבים באיזור, אליהם הצטרפו בין היתר חבר המועצה, איל פביאן, ודרור בן עמי, חבר מפלגת הירוקים-מרצ.

הפעילים טוענים כי מדובר בקצה הדרומי של שמורת הטבע, אשר לאור היעדר אכיפה וטיפול מצד העירייה שורה של בתים על רחוב גלי תכלת (בצד המערבי שלו) המשיכו את גינתם לכיוון שפת המצוק ואף חלקם חוסמים את המעבר לאורך האזור באמצעות גדר צמחייה עבותה. לטענתם, אין מחלוקת על כך שמדובר בשטח ציבורי ובעבר אף התקבלה החלטת בית משפט המורה לעירייה להנגיש אותו, אך זה לא נעשה.

הקמפיין הציבורי תופס תאוצה

לדבריהם, עקב סגר הקורונה וסגירת מוקדי הבילוי ניתן לשים לב כי מצוק החוף בהרצליה נהיה לאחרונה מאוד פופולרי בשעות אחה״צ והערב והוא מוצף בזוגות וחבורות המבלים על המצוק, צופים בשקיעה ונהנים מפיסת טבע פסטורלית, ולכן מאוד מתבקש שהשטח יוסדר ויונגש בצורה נאותה לרווחת כל תושבי העיר והמבקרים. הפעילים מציינים כי נכון לעכשיו נאספו עשרות חתימות תמיכה של תושבי הרצליה בקמפיין, והקבוצה מכוונת גבוה, לכיוון ה- 1000 חתימות לפני שהיא תגיש את המכתב הציבורי לראש העירייה ותזמין אותו לסיור במקום.

עמית מרלה, תושב הרצליה: ״אנחנו מתכננים להרים אירועים במתחם בהמשך, עם דעיכת הקורונה, כגון יוגה בשקיעה ומדיטציה, ונשמח לארח את ראש העירייה במקום״. עידן רינג, תושב הרצליה: ״הרצליה התברכה באחד המקומות היפים והמיוחדים בארץ. מי שצפה בשקיעה מעל צוק הרצליה יודע שאין עוד הרבה מקומות כאלה. אסור שאתר טבע כזה יהפוך לחצר אחורית של בעלי אחוזות. העירייה צריכה לדאוג שכל תושבי העיר יוכלו להנות מהמקום הזה ולהנגיש אותו בלי לפגוע בערכי הסביבה, כפי שהיא ידעה לעשות במקומות אחרים״. דור לסקר: "לא הגיוני שעיריית הרצליה לא פועלת כדי לאפשר גישה לשטח ציבורי. הגיע הזמן שהציבור יהיה ריבון ולא בעלי ההון״.

העירייה: הליכי ההפקעה לוקחים זמן

בישיבת מועצת העיר שהתקיימה לפני כחודשיים העלה חבר המועצה איל פביאן שאילתא בנושא וביקש לדעת מדוע העירייה אינה משלימה את הפקעת השטח למרות פסק דין שאישר לה להפקיע את השטח כבר בשנת 1994 ומדוע העירייה משתהה במקרים נוספים בהפקעת שטחים שהוגדרו בתוכניות תקפות כשצפים ומימושם לטובת הציבור ככלל. עוד שאל פביאן מדוע לא מתבצעת אכיפה כנגד ההשתלטות על השטח הציבורי.

העירייה הגיבה: "ההפקעה לא מומשה עד היום מסיבות תקציביות וקונסטרוקטיביות. מדובר בעלות כספית ניכרת שעל העירייה לשאת, הן של עלות ההפקעה עצמה בשל מיקומו של השטח והן של פיתוח השטח על שפת המצוק. השטח הינו שטח פרטי השייך לבעלי הקרקע ומצוי בהליכי הפקעה שטרם הסתיימו. עד אז, העירייה דואגת לכך שלא ייעשה כל שימוש בשטח ולא תהיה עליו כל בניה. נכון להיום, אין בניה בשטח ואין גידור. יש גינון בלבד".

פביאן ציין כי יש לסיים את הליך ההפקעה שנמשך זמן רב כמה שיותר מהר ואמר כי במקביל לביצוע ההפקעה ניתן להסדיר עם בעלי הבתים שרצועת השביל תאפשר לתושבים לעבור דרכה ולא תיחסם. עו"ד ענת קרן בהרב השיבה כי כפי שהובהר הדברים נמצאים בשקילה ובחינה. אהוד לזר, סמנכ"ל פרויקטים בעירייה, הבהיר כי הליכי ההפקעה לוקחים זמן ויש להם מחיר שמאי כלכלי לא מבוטל. לזר הוסיף כי ההליכים צריכים להיות מאוזנים בעת שהרשות מחליטה לתפס חזקה באותם מגרשים. לזר: "יש לתכנן כלכלית עלויות ההפקעה או פיצוי בגין ההפקעה. העליות הינן גבוהות ובמיוחד בהרצליה כאשר ערך הקרקע הוא גבוה מאוד". לזר שב והדגיש כי יש לכלכל את צעדי הרשות ולבחור מתי להפקיע כדי לממש את התוכנית.