מה אומר לכם המשפט – “כמו אויר לנשימה”?
לי זה נשמע כמו אחד הדברים הבסיסיים ביותר, שאדם צריך כדי לשרוד, ורצוי שיהיה זה אויר שבריא לנשום אותו.
אולם במהלך כ-8 שעות ביום, כל יום, 600 ילדי וילדות בית הספר היסודי “עומר” ברמת השרון, וצוות המורים וההנהלה, נושמים אוויר מזוהם ומסרטן.
חמש שנות מאבק
מדוע? כיוון ששורת החלטות והבטחות הביאה לכך שבית הספר החדש, שבנייתו הסתיימה לפני 5 שנים, ושעלותו נמדדת בכ-90 מיליון שקלים, ממוקם בצמוד למסוף האוטובוסים המרכזי של רמת השרון, מסוף בו חונים, מונעים ויוצאים עשרות אוטובוסים ביום.
בימים אלה, בתי סיימה את לימודיה בבית הספר ואני סיימתי 6 שנים כנציגה בהנהגת ההורים, מתוכן 5 שנים של מאבק עיקש במטרה להזיז את מסוף האוטובוסים המזהם והמסרטן “קדמה” מריאותיהם הרכות של ילדי בית הספר.
כל פגישותיי ומכתביי אל ראשי העיר, חברי מועצה, אגף התנועה, ההנדסה, איכות הסביבה וחברת האוטובוסים מטרופולין – לא הועילו.
ולא צריך אותי בשביל זה, צריך רק 2 עיניים, הגיון בריא ולב.
חוות דעת חמורות
אל עיריית רמת השרון נשלחו בקדנציה הקודמת (2022) שתי חוות דעת חמורות, האחת מהמשרד הממשלתי להגנת הסביבה, והשנייה ממשרד הבריאות, יחד עם המלצה ברורה למציאת פתרון זמני וקבוע לנושא המסוף והרחקתו לפחות 150 מטר מבית הספר.
תוכניות נכתבו על ידי העירייה ושווקו לתושבים, נדחו על ידי וועדות, תוכננו שוב, כן אושרו, לא אושרו, לא ברור.
בפועל, לא בוצע ולו פתרון אחד מכל אלה שהועלו לאורך השנים.
לא קיר מיסוך, לא שינוי העמדת הרכבים, לא מיקום חלופי ואפילו לא הפיכת המסוף לכזה שיהיו בו רק רכבים “ירוקים” ופחות מזהמים.
ובינתיים, 5 שנים תמימות שהילדים נושמים מה שהוגדר בחוות הדעת כהנעה קרה טרם הנסיעה, והיא המסוכנת ביותר לנשימה, מזהמת ומסרטנת.
600 ילדים נושמים
אני לא נגד תחב”צ, ההיפך, משתמשת בה כל יום וחשוב לשמר את הזמינות והפריסה שלה עבור תושבי השכונה.
רק הכרחי למצוא מקום חלופי למסוף עצמו, היכן שחונים, מניעים וממתינים הרכבים לפני נסיעתם.
אין מקום חלופי? תמצאו פתרונות להפחתת הזיהום במיקום הנוכחי בשיתוף עם חברת מטרופולין.
למה אני לא מוותרת? אין לי את הפריווילגיה לוותר כש-600 ילדים נושמים ממרחק אפס, חלקיקי דיזל מזהמים היישר לכיתות, במסוף שממזמן צר מלהכיל את כמות האוטובוסים שבו, וזאת בנוסף לזיהום הקיים מצומת מורשה, ממאפייה סמוכה ומדרך אדלשטיין החדשה.
דרוש פתרון לאסון
אם כבר ישבתי לכתוב את המילים האלה, זה כי באמת עייפתי מהבטחות באוויר.
אני חוסכת מכם את סיכום חוות הדעת בנוגע לשורת המחלות, שילדינו נחשפים אליהן, יש לכם מספיק סיבות לא לישון בלילה.
אני מצפה מהממונים, בעיר ובמדינה, לעשות את הדבר הראוי והנכון, הבטיחותי והבריאותי, ולמצוא פתרון מיידי לאסון התחבורתי הזה.
בשביל הילדים.
היתה הוראה של ראש הייר לחייב את האוטובוסים בחנייה שהחלק האחורי לא יהיה מופנה לכיוון בית הספר.בפועל נאדה.לא רק זה גם משאיות של ברמן אוטובוסים של חברות פרטיות חונים באותה מקום ללא פיקוח.מדוע בתא רג יש אוטובוס חשמלי אבל מטרופולין מסרב להכניס אותם לשרות,היכן ממונה תחבורה של העירייה שנותן אישורים?