מרוב מתווים כבר לא רואים פתרון. במשרד החינוך רואים דקלים וגמלים, אבל שרון קניאל רובינשטיין, מורה בבית ספר יסודי, חושבת שהאופק עוד רחוק והדרך עוד מושכת, ארוכה

בעיצומו של הקיץ פורסם עוד מתווה לכבוד שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה. די נמאס לי מכל המתווים האלו. קודם כל, לא מתייעצים עם המורים לפני ששולחים את כל המתווים האלו, ושנית, קשה מאד לנגן מוסיקה מהמתווים האלו. יוצא ברדק שלם. אף מנהלת תזמורת לא הייתה נותנת לנגנים מתווים כאלו – פשוט כי הקהל היה מתחרש. איך אמרה קולגה? על הגב שלנו.

כעיקרון, מההתחלה אמרו לנו, עוד בהסבה להוראה, שאין בזה כסף. היה ברור שנצטרך להביא דברים מהבית. זה מתחיל עם קישוטים קטנים לכיתה ומסתיים בחברה שקנתה מחשב נייד לעבוד בבית, אייפד לכיתה, מדפסת ומכונת למינציה. הדירה שלהם קצת צפופה לכל הרכוש הזה, אז חשבתי להציע לה לעבור לאיזו כיתה ריקה, או שתיים. אני מהסרבניות. לא קונה חומרים לכיתה.

כשאומרים לי שאני "מורה משקיעה" ישר אני מדמיינת את עצמי יושבת וגוזרת בריסטולים בקווים עקומים, מציירת רישומים לא ברורים לכיתה וכותבת, לא עלינו, שלטים – כל אות יפה בנפרד, אבל חבל שהן שונות אחת מהשנייה, כמו מכתב איומים גזור מאיזה עיתון. ובאמת, במוסדות להכשרת מורים לא מקדישים דקה להכשרה באמנות ציור הפלקטים – הציפיה היא שנביא את הכישרון והמיומנויות מהבית.

אחרי כל ההקדמה הזו, מגיעה הקורונה, מחייבת אותנו להתקין זום על מחשב, ללמד, לעדכן חומרים באיזה קלאסרום או מרחב כיתתי או משהו של מייקרוסופט. הנחת העבודה היא שיש לנו מחשב, אבל כבר הזכרתי מתישהו שבפעם האחרונה שקיבלתי מחשב, זה היה כשיעל גרמן הייתה ראשת העיר הרצליה.

מפה לשם, יש מלאאאאא הדרכות למורים – איך משתמשים בכל מיני כלים מתוקשבים, איך מנהלים שיעור סינכרוני, א-סינכרוני, דיסינכרוני ופרו-סינכרוני. הכל זכרו. אפילו שריינו תקציב למחשבים עבור תלמידים שאין להם. בינתיים בוטל התקציב, אבל בקטנות… העיקר שיש התלהבות והכיתה תחולק לקפסולות בטעם מוקה, וניל ואגוזי לוז, תנהל שיעור מרחוק, מקרוב, בפנים, בחוץ ולמידה משמעותית ומשמעותית מאד. רק שכחו (בקטנות) שאם רוצים שהמורים יעבדו גם מהבית, צריך לספק להם תנאים מתאימים – מחשב, כסא, אזניות ואינטרנט פס רחב על רשת סיבים אופטיים 1000 מגה-בייט לשניה, תוספת RAM למחשב של 16GB, מעבד i7 דור 8 ומעלה, חיבור נפרד מהנטפליקס.

אל תניחו שלכל המורים יש כסף להשקיע בציוד טוב. רוב המורים בתחילת דרכם מקבלים משרה חלקית וצריכים להכין שיעורים על חשבון שעות הפנאי. היטב זכורים לי התלושים בשנה הראשונה שלי – כולל ההשלמה לשכר מינימום. בחיי אמיתי. אם מישהו היה אומר לי שאני אקנה מחשב לעבודה מהמשכורת שלי, הייתי בודקת ישר אם הוא מדבר על משכורות מהארץ או מדובאי.

אז מה היה לנו? מחשב, טושים, קפה, חלב, והאלמנט – כולם און דה האוס. והמתווה? לא יודעת. ברגע שהבנתי שהוא כולל את כולם חוץ מאשר את המורים – הפסקתי לקרוא. מה? גם לקרוא מתווים בקיץ?! חם והמוח בקושי מגיב למלפפונים. עברתי לשחק במחשב.