לקראת פתיחת שנת הלימודים תשפ"ז השבוע מתריעים חברי האופוזיציה בכפר סבא, כי הצבת סוללות ליתיום ברזל פוספט (LFP) במוסדות החינוך ברחבי העיר, עלולה לסכן את שלומם ובריאותם של הילדות והילדים.

מעיריית כפר סבא נמסר, בתגובה, כי השאילתה תיענה כמקובל בישיבת מועצת העיר הקרובה.

האופוזיציה העירונית מתריעה

חברי האופוזיציה – הדר לביא, עדי לוי סקופ, פנחס כהנא, יעל סער, דן בן יהודה ואלון רבינוביץ' – כתבו: "לאחרונה עולה האפשרות להקים במוסדות חינוך בעיר כפר סבא מערכות אגירת אנרגיה, המחוברות למערכות סולאריות, המבוססות על סוללות ליתיום־ברזל־פוספט (LFP). כול זאת לצורך אגירת החשמל המיוצר באמצעות פאנלים סולאריים, ושימוש באנרגיה האגורה בעת הפסקות חשמל, או במצבי חירום".

חברי האופוזיציה טוענים, כי "על אף היתרונות האפשריים של אגירת אנרגיה לצורך אספקת חשמל רציפה בחירום, מערכות מסוג זה מחייבות בחינה מיוחדת של היבטי בטיחות, במיוחד כאשר הן מותקנות בתוך מוסדות חינוך או בסמיכות לילדים, צוותי הוראה ואוכלוסייה אזרחית".

"נבקש להבין", סיכמו חברי האופוזיציה, "לאור הסכנה הבטיחותית העצומה, קטנה ככל שתהיה: מדוע נבחרה האפשרות להתקין מערכות אגירת אנרגיה באמצעות סוללות ליתיום־ברזל־פוספט במוסדות חינוך, ולא במיקום נפרד ומרוחק ממבני בתי הספר ומריכוזי תלמידים? האם ההחלטה התקבלה על בסיס חוות דעת מקצועית עצמאית של גורמי בטיחות, כיבוי אש ומהנדסי בטיחות, או על בסיס המלצת החברה המתקינה בלבד? האם בוצעה הערכת סיכונים ייעודית לכל אחד מהמתקנים, המתייחסת הן לסיכון לשריפה, והן לתרחיש של פליטת גזים רעילים, עשן רעיל, הצטברות גזים דליקים וסכנת פיצוץ? והאם במסגרת הערכת הסיכונים נבדקה האפשרות שגזים רעילים, ובכללם פחמן חד־חמצני (CO) ומימן פלואורי (HF), עלולים להגיע למבני בתי הספר, לכיתות ולחצרות?".

סוללה בטיחותית עם סיכונים

מבדיקת המקומון הדיגיטלי, שרון אונליין, עולה כי סוללות LFP (ליתיום ברזל פוספט) נחשבות לטכנולוגיית הליתיום הבטוחה ביותר כיום בשוק. בניגוד לסוללות NMC הנפוצות (המשתמשות בניקל וקובלט), המבנה הכימי של LFP יציב, וסובל משכיחות אפסית כמעט של "בריחה תרמית" (התלקחות עצמית) בתנאי עבודה רגילים. יחד עם זאת, אף סוללה אינה בטוחה ב-100%, ובמצבים קיצוניים של כשל חמור, פגיעה פיזית קשה או טעינת ייתר קיצונית, אלו הסכנות המרכזיות של סוללות LFP:

1. סכנת פיצוץ והצטברות גזים (בעיקר בחללים סגורים).

2. פליטת מימן גבוהה: כאשר סוללת LFP חווה כשל פנימי חמור, מבלי שהיא נשרפת מיד, היא פולטת ענן גזים. מחקרים מראים כי סוללות LFP פולטות כמות כפולה של גז מימן (סביב 50%-60% מהרכב הגזים) בהשוואה לסוללות NMC.

3. סיכון להדף ופיצוץ משני: אם הסוללה מותקנת בתוך מארז אטום לחלוטין, או בחדר קטן ללא אוורור, המימן עלול להתערבב עם האוויר, ליצור תערובת דליקה ולהתפוצץ בעוצמה רבה כתוצאה מניצוץ אקראי, מה שיכול להעיף קירות או חלונות.

4. פליטת גזים רעילים במקרה של פגיעה, התחממות קיצונית, או שריפה: הסוללה עלולה לפלוט חומרים מסוכנים ומגרים כגון מימן פלואורידי (HF) ופחמן חד-חמצני (CO). שאיפת גזים אלו מסוכנת למערכת הנשימה.

5. רגישות לטעינה אולטרה-מהירה ולטמפרטורה: סוללות LFP מתקשות לקבל זרמי טעינה גבוהים במיוחד בפרקי זמן קצרים. טעינה מהירה מדי בצורה קיצונית, עלולה להביא את התאים לטמפרטורות גבוהות (מעל התקנים המומלצים שעומדים על כ-65 מעלות), מה שמאיץ את דעיכת הסוללה ומעלה את הסיכון לכשל.

איך מפחיתים את הסיכונים למינימום? למשל – על ידי אוורור. מוודאים שסוללות אגירה מותקנות במקום מאוורר היטב ולא בחלל מגורים אטום. דוגמה נוספת – ציוד מקורי. חשוב להשתמש במטענים ובמערכות ניהול טעינה (BMS) מקוריות ותואמות להנחיות היצרן. אמצעי בטיחות שלישי – הגנה פיזית. יש להימנע מהתקנת סוללות במקומות חשופים למכות פיזיות ישירות או לחום שמש קיצוני. רשימה חלקית בלבד.