מהפכת הבינה המלאכותית משנה בקצב מואץ את שוק העבודה ואת דרישות הסף מבוגרי האקדמיה. באוניברסיטת רייכמן מנסים להקדים את המציאות וקיימו האקתון יישומי שעסק בשאלת עתיד ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית בעידן ה-AI.

ההאקתון נערך אמש (שלישי, 20 בינואר) ביוזמת נשיא אוניברסיטת רייכמן, פרופסור בועז גנור, ובמתכונת של שולחנות עגולים. בהאקתון השתתפו אנשי סגל אקדמי, נציגים בכירים מהתעשייה ובוגרי האוניברסיטה. מטרת המפגש הייתה לגבש תובנות והמלצות אופרטיביות שינחו את הנהלת האוניברסיטה בשנים הקרובות.

האירוע יצא לדרך מתוך ההבנה כי בתוך שנים ספורות צפויים שינויים דרמטיים במבנה שוק התעסוקה, במקצועות עצמם ובמיומנויות הנדרשות מבוגרי האקדמיה. בהתאם לכך, מוסדות להשכלה גבוהה נדרשים להתאים את תוכניות הלימוד, שיטות ההוראה וההכשרה האקדמית לכלל הדיסציפלינות.

כל שולחן עגול הובל על ידי דיקן או דיקנית, והורכב מעד עשרה משתתפים מתחומי ידע שונים. הדיונים התמקדו בשלוש שאלות מרכזיות: השפעת הבינה המלאכותית על התחום הרלוונטי, פרופיל הבוגר המיועד למשרת ג’וניור, ואילו כישורים וידע יידרשו כדי להשתלב בעולם העבודה המשתנה.

התוצרים שגובשו ישמשו בסיס לעדכון קורסים קיימים, פיתוח מסלולי לימוד חדשים וגיבוש האסטרטגיה האקדמית של אוניברסיטת רייכמן בעידן הבינה המלאכותית היוצרת – במטרה לחזק את הקשר בין האקדמיה לשוק העבודה.