בהחלטה חד-צדדית ומהירה, עיריית הרצליה החליטה להעביר את בית הספר הדמוקרטי למערב העיר – מהלך שמסכן את קיומו של בית הספר כפי שהוא היום, ואת הקהילה שבנתה אותו במשך שנים. קהילה שמעל 90% ממנה, לא מגיעים ממערב העיר.

העירייה מדברת בשני קולות

ביולי נמסר להנהגת ההורים שיוצגו חלופות למיקום חדש. להורים, שנרשמו לכיתה א’, אף נאמר שהיעד הוא בית ספר בשיכון ויצמן.

אבל כשנפתח לפתע מבנה אחר – נדמה היה שכל ההבטחות נמחקו.

במקביל, המבנה שאליו מתכננת העירייה להעביר את הדמוקרטי – הוא זה שמארח כיום את חטיבת סמדר, שהוריה עדיין מנהלים מאבק משפטי.

ואם המאבק שלהם יעכב את המעבר – מה יקרה לדמוקרטי??? גם על זה העירייה מסרבת לענות, וגם לא מוכנה לנסות להאריך את ההיתר להישארות במיקום הנוכחי, ליד פארק הרצליה.

בסוף נובמבר 2025, רגע לפני הרשמה לבתי הספר לשנת הלימודים הבאה, דלף המיקום המיועד על ידי העירייה לבית הספר הדמוקרטי – במבנה שבו פועלת כיום חטיבת סמדר ברחוב וינגייט.

ההורים השמיעו התנגדויות, ובתגובה העירייה החלה לדבר בשני קולות.

כלפי חוץ – לתקשורת, לישיבת המועצה ולמסרים רשמיים – נטען שוב ושוב שיש שיח עם ההורים, שהכול תקין, וששום החלטה עוד לא נסגרה.

בפועל, בכל פגישה סגורה עם הנהגת ההורים, הועבר מסר אחר: הוחלט, זה סופי, ואין מה לעשות.

ואיזה מסכנים הילדים וההורים 

“שיתוף הציבור” הסתכם בזום אחד, ביום ראשון כלשהו בשעה 16:00, באמצע יום עבודה, שבו ההורים לא הורשו לדבר, והורשו רק לשגר שאלות בצ’אט.

גם בפגישה שנקבעה עם הנהגת ההורים, לכאורה לצורך הצגת חלופות מקצועיות, שוב נטען שההחלטה כבר נפלה ושאין חלופות.

הטיעון שהדמוקרטי הוא “בית ספר על-אזורי” ולכן מקובל שילדים ייסעו אליו לא רלוונטי למציאות. מדובר בבית ספר יסודי. יום הלימודים נמשך מ-8:30 עד 15:00, והוספת שעה עד שעתיים נסיעה בפקקים – לכל כיוון – לילדים קטנים היא דרישה לא סבירה.

הילדים האלה צריכים להגיע אחר הצהריים גם לחוגים, לצופים, לשיעורים פרטיים ולפעילות חברתית.

יום ארוך שכזה אינו סביר, והוא פוגע ישירות בילדים ובהורים.

אין בי”ס דמוקרטי ללא קהילה

מעבר חד כזה גם לא תואם את ההבטחות שניתנו במשך שנים להורים – חלקם אף עברו דירה כדי להיות קרובים לבית הספר.

כבר היום ברור שיש הורים וצוות מקצועי שלא ימשיכו בשנה הבאה אם המהלך ייצא לפועל.

והתוצאה: פגיעה בקהילה שבנתה את בית הספר והרס של מסגרת חינוכית צומחת.

בסופו של דבר, נדמה שהחלופה האמיתית שהעירייה מציעה אינה חלופה של מיקום – אלא חלופה של קהילה: בית ספר דמוקרטי בלי הקהילה שלו פשוט לא יוכל להתקיים.

בית הספר הדמוקרטי ע”ש יאנוש קורצ’אק בהרצליה. צילום: פרטי