כאשר אורן אוריאלי נכנס ללשכת מנכ”ל עמותת בני הרצליה, הוא לא נכנס רק לתפקיד ניהולי בכיר באחת מאימפריות הספורט הגדולות בישראל. עבורו, מדובר בשיבה הבייתה, למגרשים שבהם כדרר כנער לפני ארבעה עשורים, ולעיר שמשפחתו היא חלק בלתי נפרד מאבני היסוד שלה.

המינוי שלו, שהתקבל באהדה חריגה ובפרגון נרחב ברשתות החברתיות, עשוי לסמן עידן חדש בעמותה: עידן שבו הספורט הוא בראש ובראשונה כלי חינוכי, והמנכ”ל הוא קודם כל מחנך.

מעבר טבעי

אוריאלי (51) אינו מנהל ספורט טיפוסי שצמח במסדרונות העסקנות.

בעשור האחרון הוא בנה לעצמו שם של איש חינוך מוערך ומעמיק. הוא שימש כמחנך בחטיבות ביניים בהרצליה, המשיך כמחנך בבית הספר המונטסורי בכפר הירוק, ושימש כמנהל חטיבת הביניים “צופה שרון” באלפי מנשה.

הרקע האקדמי שלו – תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת רייכמן ותואר שני בהיסטוריה מהאוניברסיטה הפתוחה – משתקף בגישתו הקורקטית והיסודית.

עבור אוריאלי, שהיה גם חבר מועצת העיר, המעבר מניהול מוסדות חינוך פורמליים לניהול עמותת ספורט הוא טבעי. הוא רואה בבני הרצליה את “ההתגלמות האולטימטיבית של חינוך בלתי פורמלי”.

בפוסט שפרסם הבוקר, שלישי 23 בדצמבר, עם כניסתו לתפקיד, הבהיר כי המשימה המרכזית שלו היא המלחמה על נפשם של הילדים בעידן הדיגיטל: “בני הרצליה יכולה וצריכה לסייע במלחמה החשובה מול ההתמכרות ההרסנית למסכים, בפיתוח המיומנויות החברתיות, בשיפור תחושת המסוגלות העצמית, בפיתוח חוסן, בסיגול אורח חיים ספורטיבי ובריא, בראיית האחר ובפיתוח אנושיות וחמלה”, כתב אוריאלי.

מבחינתו, הספורט הוא התרופה המדויקת לדור המסכים: “זה מה שהרופא רשם לחלקים כה רחבים בקרב הילדים והילדות בימינו”.

אורן אוריאלי בבית הספר שניהל. צילום: ניר שמול

שושלת אוריאלי

כדי להבין את עוצמת החיבור של אוריאלי לעיר, יש לצלול אל דפי ההיסטוריה של משפחתו. אורן הוא בנו של יהודה אוריאלי, דמות מפתח בחיי הציבור של הרצליה.

יהודה, יליד 1943, הוא בנו הצעיר של אבי השושלת וסבו של אורן –  שמחה אוריאלי ז”ל. שמחה הגיע ארצה ב-1925 והתיישב בהרצליה ב-1927. הוא היה מאנשי קבוצת “השדה”, שקדחה את בארות המים הראשונות במושבה הצעירה והפכה את השממה ליישוב פורח.

שמחה היה גם ממייסדי בית האבות “משך ראשונים” ברחוב הרב קוק, שם ניצבת עד היום הבאר הראשונה שקדח בעיר.

בנו יהודה, קבלן בניין ויזם שכיהן בעבר כחבר מועצת העיר ואף התמודד על ראשותה, ממשיך את דרכו של אביו כיו”ר בית האבות בהתנדבות מלאה ב-25 השנים האחרונות.

סגירת מעגל

אוריאלי עצמו רואה במינוי שליחות אישית ומשפחתית כאחד. “אני לא יכול לחשוב על שילוב שקוסם לי יותר מאשר חינוך, ספורט והעיר הרצליה – עיר שסבא שלי היה מראשוניה”, ציין בפוסט המינוי שלו.

הוא נזכר כיצד שיחק כדורסל במועדון לפני ארבעה עשורים, וכיצד מאוחר יותר, כמורה, הקפיד על קשר הדוק עם העמותה כדי לשלב בין הצלחה בלימודים להצטיינות ספורטיבית.

המינוי התקבל באהדה רבה בקהילה, ורבים ציינו כי דווקא דמות של איש חינוך היא זו שדרושה לעמותה בעת הזו.

הוא נכנס לתפקיד לאחר תקופה של שינויים פרסונליים בצמרת העמותה. אוריאלי יחליף את אל”מ (במיל’) ארז רבן, מנכ”ל דומיננטי מאוד שעזב לטובת ניהול החברה הכלכלית באילת.

הוא צפוי לעבוד בהרמוניה עם האיש החזק בעמותה כיום, סגן ראש העירייה ומחזיק תיק הספורט עופר לוי, הנחשב למי שמוביל את המדיניות בעמותה בחודשים האחרונים.

גם ראש העירייה, יריב פישר, בירך על הבחירה: “אורן הוא אדם מקצועי, מסור וחרוץ, בעל ניסיון עשיר בחינוך ובעבודה מול בני נוער. החינוך הבלתי פורמלי הוא מבחינתי המשך ישיר והכרחי של החינוך הפורמלי בעיר”.

החזון של אוריאלי

בני הרצליה תחת אוריאלי היא מערכת מסועפת הכוללת יותר מ-25 ענפי ספורט, אלפי ספורטאים, מרכזי שחייה ואת הקאנטרי העירוני. אוריאלי מבהיר כי לצד השאיפה להישגים ברמה הארצית והעולמית, המטרה העליונה נותרת חינוכית וערכית.

הוא מאמין כי הספורט הוא הכלי הטוב ביותר לבניית חוסן אישי וקהילתי.

“לחלק מסוים של הילדים נסייע בדרכם להיות הטובים בארץ (ולעיתים בעולם) בתחומם, לחלק הארי של הילדים נציע את מיטב החוגים והפעילויות שיש בנמצא”, מסכם אוריאלי את חזונו. “אבל לכל הילדים והילדות, בלי יוצא מן הכלל, לא נפסיק לשאוף להעניק את הכלים להיות אנשים ערכיים, ספורטיביים, בריאים והכי טובים שהם יכולים להיות”.