משהו טוב עובר על ראשי הערים של הרצליה ורעננה. מתברר שהם מרגישים שאת יום העצמאות הקרב ובא צריך לחגוג – ובגדול. מה זה בגדול, בענק! לא לציין, לא לחגוג בצניעות. לחגוג עם הפקה גרנדיוזית. עם אומנים מובילים. עם תקציב עתק ועם הגברה ואבטחה שיעלו הון על חשבון משלמי המיסים – והכול, בזמן ש-59 אחינו עדיין בשבי הארור של חמאס.

בהרצליה יחגגו עם איתי לוי, אביב גפן והתעויוט, יסמין מועלם, התקווה 6 וגם קרקס יוקרתי. ברעננה ליהקו את ששון שאולוב, היהלום הלוהט והיקר של התעשייה, עדן גולן ואסף אמדורסקי.

“מישהו בערים האלה שכח, או רצה לשכוח, שאנחנו עדיין במלחמה – ושילם המון כסף על החגיגות האלה”, אומרת בכירה בשלטון המקומי שמכירה היטב את העלויות.

והיא צודקת.

הופעות במקום מעשים

מדהים לגלות פעם אחר פעם מחדש את הפער בין מילותיו של ראש העיר הרצליה, יריב פישר, למעשיו. מאז שנבחר היה דובר בולט של המאבק להשבת החטופים, מי שהדהד את המסר שלא עוצרים, עד שכולם חוזרים. וגם לא חוזרים לשגרה, כי פשוט אי אפשר. הוא אף זכה למחמאות על גישתו זו כאן, עם שובו של עומר שם טוב.

אלא שבפועל, אליבא דפישר וחברו חיים ברוידא מרעננה, השגרה חזרה גם חזרה – והפעם עם הגברה. הכול כדי שפישר יוכל לעלות על הבמה ולספר שוב לתושבים שמעולם לא היה להם טוב יותר ושברוידא יוכל להצטלם חבוק עם ששון שאולוב, הידוע כמחבק מקצועי.

בעוד חבריהם לשרון, בהם יצחק רוכברגר מרמת השרון ורפי סער מכפר סבא, בחרו במתכונת צנועה של חגיגות, פישר וברוידא נהגו בדרך ראוותנית ובזבזנית בעת הזו – יותר מתל אביב לשם המחשה. שני ראשי ערים, שתי רשויות, אותה בחירה: לזרוק על יום העצמאות 2025 תקציבי עתק.

ולא, זה לא רק “פוליטיקלי קורקט” להתנגד לזה. זה פשוט מתבקש. אנחנו עמוק בתוך המלחמה, עם 59 חטופים שעדיין במנהרות. החיילים בעזה ומשפחות רבות עדיין מנסות להתאושש ממשמעות ההפקרה – כולל כאלה שעדיין לא חזרו למיטה בבית שלהן.

ועל הרקע הזה, יחגגו בהרצליה ורעננה את יום העצמאות בכול הכוח, כאילו אין מחר – ובסיכום הכללי זו בחירה עצובה ועלובה.

רק בשביל לקבל חיבוק. חיים ברוידא וששון שאולוב. איור AI – שמואל אליעז

האבטחה של שאולוב

כמה זה עולה לנו? פנינו למביני עניין.

בהרצליה, התקציב הכולל עובר סביר להניח את המיליון שקלים. לפי הערכות, רק איתי לוי מקבל כ-300 אלף שקלים. גפן והלהקה – 200 אלף. מועלם – 150 והתקווה 6 לא תסתפק בפחות מ-100 אלף. ועוד לא דיברנו על ציוד, הפקה ואבטחה – שנאמדים גם הם בסכומים גדולים של מאות אלפים. ברעננה שאולוב צפוי לעלות כ-300 אלף שקלים לפי הערכות מומחים – אבל הסיפור הגדול מסתתר בסידורי האבטחה שיידרשו כדי לקיים מופע בסדר גודל שלו. יודעי דבר אמרו ש”אין ספק שמשטרת כפר סבא כבר על הרגליים מהמופע הזה”.

מברוידא שעסקנותו אמנותו לא צריך להיות מופתעים. פישר הוא סיפור אחר – כך לפחות נראה היה עד כה. מאכזב לגלות כי באותה נשימה שבה הוא מדבר גבוהה ובקול ברור על התקופה הנוראית ועל החטופים שחייבים לחזור הבייתה, הוא גם סוגר ליינאפ ראוותני ליום העצמאות – נחשו על חשבון מי.

איפה החבר אלכס

אז נכון, אפשר להבין את הצורך באירועים כלשהם. אפשר גם להבין את מי שמרגיש שחייבים קצת אוויר. אבל לא ככה. לא עם מילים גדולות בצד אחד ומעשים קטנים, עם ניחוח פופליסטי, בצד שני.

מדהים לא פחות לגלות שלא היה מבוגר אחראי בסביבה שעצר אותם. היכן היה לדוגמה החבר-מנכ”ל בהרצליה, אלכס גולדשטיין, שאמור היה להציל את העירייה המיטלטלת מאז כניסת פישר לתפקיד? כיצד לא לחש לחברו שככה לא עושים וגם אם אין עשייה משמעותית להראות לתושבים – זה לא הזמן לחגוג ככה, על חשבונם.

“מחזירים את הדופק לעיר”, הוא הסלוגן – גם הוא מנותק מהמציאות – שבחר פישר כגולת הכותרת לקדנציה שלו בעיר.

לנוכח הדברים, אולי כדאי שיחזירו קודם את השכל הישר.

הכותב הוא אחד מבעלי חברת מדיה היפר לוקאלית בע”מ, מפעילת רשת מקומונים דיגיטליים, ובהם שרון אונליין.