איך מסכמים עשור של חוויות וזכרונות של אלפי הרצליינים? זו משימה מורכבת, שהרי עבור לא מעט תושבים מכל מיני גילאים פאב "הרומר" בהרצליה היה כמו בית שני – מקום שכונתי, מזמין ונעים שכולנו הגענו לבקר בו לבירה ונשנושים אחרי העבודה – לדייט רומנטי או לבילוי עם חברים.

אף אחד לא יודע לספור כמה זוגות נולדו שם, כמה מפיות התעופפו שם באוויר וכמה זיכרונות אנשים אספו במקום המופלא הזה. אבל לכולם זיכרון מתוק כזה שגרם לכל אחד להרגיש שייך, מקום בו אתם אף פעם לא לבד. לנו, החברים, היה קושי נפשי להגיע למקום מאז 7.10, מקום שבו נהגנו להיפגש עם חברינו שנרצחו בנובה: תומר שגב, דן בן חמו, איבון רוביו ואנטוניו מסיאס ז"ל.

מאז האסון הגענו מידי פעם למקום בעיקר לזכרם, עם המשפחות.

למסיבת הפרידה בחמישי האחרון כולם הגיעו אפילו המשפחות של החברים. כמו בסרט נע יצא לי לפגוש המוני אנשים טובים, יפים ושמחים שהגיעו לחלוק כבוד למוסד הרצלייני. מגיעה תודה ענקית לצוות המדהים –  לירון, לאבי, לאמיר, לצחי, לכינרת, לסער ולכל האנשים הנפלאים שעשו לנו את השמועה הנפלאה הזו לזיכרון בלתי נשכח.

כולנו מחכים להתארח במקום החדש שאתם רוקמים יחד עם השכנים שלכם – ובטוחים שגם זו תהיה הצלחה מסחררת.

• אסף אמר הוא פעיל חברתי בהרצליה ומפעיל הדף הרצליה העיר שלי