ד"ר ארווין קוטין, יושב ראש ועד המושבה הראשון בהרצליה, נסע בשנת 1939 עם אשתו תרזה לביקור קרובים בפולין וכעבור שנתיים מצאו שם את מותם. לסיפור המלא והמרתק

יובל משעל (מורה דרך)

בתמונה: ד"ר ארווין קוטין (יושב, הכי תחתון בתמונה) ואשתו תרזה (הראשונה מימין). צילום: באדיבות מוזיאון ארכיון בית ראשונים

לא פעם אנו עוברים ברחוב סוקולוב בהרצליה ועומד לנגד עינינו מבנה ישן ומוזנח, בפינת רחוב החלוץ, ובו שלט קטן המספר את סיפורו של המבנה אשר שימש את ועד המושבה הרצליה.

אחד ממתיישבי המושבה היה ד"ר ארווין קוטין ששירת כקצין ורופא בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה. ד"ר קוטין עלה לארץ עם אשתו תרזה בשנת 1922-23 לערך.

עם הגעתו לארץ, שימש כרופא המושבה הטמפלרית "שרונה" והעניק טיפול רפואי לתושבי תל אביב השכנה וחולים ערבים. מרפאתו שכנה בצמוד למבנה היקב הגדול (המבנה נהרס לטובת מלון שנבנה בימים אלו).

ד"ר קוטין קנה חלקת קרקע והתיישב במושבה הרצליה ובינואר 1925 שימש כיושב ראש ועד המושבה הראשון. כעבור זמן, התבקש לשמש כרופא והדבר אילץ אותו להתפטר מוועד המושבה.

ד"ר ארווין קוטין התגורר במושבה עם משפחתו עד שנת 1932, אז עבר לגור עם משפחתו בת"א. בשנת 1939 נסעו ד"ר קוטין ואשתו תרזה לביקור קרובים בעיר ברודי שבפולין אשר מנתה כעשרת אלפים יהודים ובנם אסף, שהיה בן 14, נשאר אצל המשפחה הקרובה בישראל.

בעת ביקורם החלה מלחמת העולם השניה. כאשר פולין נכבשה, ברודי נפלה תחילה בידי הסובייטים וד"ר קוטין התמנה לראש העיר ברודי לאחר הכיבוש. בשנת 1941 הופר הסכם אי התקפה והנאצים כבשו את העיר. מיד החלו בחיסול יהודי העיר ובין הנרצחים היו ד"ר קוטין ואשתו תרזה.

במהלך המלחמה הצטרף בנם אסף לבריגדה היהודית ועד לסוף המלחמה לא ידע מה עלה בגורל הוריו. לימים הפך אסף לצלם עיתונות והיה מהצלמים הראשונים של העיתון "במחנה".

.