הדס מרון מרעננה היא מתנדבת בלתי נלאית. מעל ל- 30 שנה היא ארגנה מבצעי איסוף ילקוטים מביתה לילדים נזקקים בפריפריה. בפסח ובראש השנה היא עושה מבצעי איסוף אריזה וחלוקת סלי מזון נהדרים בשיתוף בתי הספר, ובין לבין היא אף דואגת לכל מי שזקוק לעזרה. המוטו שלה: "איפה שאפשר לעזור אני אהיה שם".

ספרי על עצמך

"הדס מרון, בת 69, נשואה באושר, אמא לשלושה ילדים וסבתא לחמישה נכדים. גרה ברעננה משנת 1980, ברחוב עקיבא".

רעננה שלי

"קודם כל זאת עיר שאני עמלתי קשות בשביל שתהיה כמו שהיא נראית היום. הייתי פעילה מאוד אצל זאביק בילסקי ראש העיר לשעבר. הייתי בין התומכים שלו לאורך כל הדרך. רעננה זאת פנינה והיא חשובה לי מאוד. העיר הזאת בנפשי. אני מאוד אוהבת אותה. זאת עיר נהדרת לגור בה. יש בה אנשים מאוד טובים וחינוך נהדר.  יש הרבה אנשים בגילי שעוברים מכאן אבל אני לא עוברת מפה. אני רוצה להישאר בעיר שלי. אני אוהבת את העיר ותורמת לה במשך שנים רבות. הרבה מכירים אותי בעיר. לאורך כל השנים אני מתנדבת כאן".

מתנדבת בנשמה

"בזמנו הייתי שייכת לארגון התנדבותי ארצי שנקרא 'הפורום הישראלי'. בשלב מסוים החלטתי שאני יכולה להתנדב בזכות עצמי ולא להצטרך לאף עמותה. יצרתי סביבי מנגנון של אנשים שמכירים אותי ויכולים לעזור לי לתרום. כיום אני עושה פעמיים בשנה סלי מזון בראש השנה . ופסח. בנוסף, במשך כל השנה אני מעבירה ציודים למי שצריך. למשל , אני עוזרת לאנשים לקבל תרופות דרך ארגונים שונים. יש לי אפילו חייל בודד שאני עושה לו כל יום שישי כביסה. אני עוזרת להוביל מזון למי שצריך. בקורונה חילקתי חמגשיות של אוכל לאנשים שלא יכלו לעזוב את הבית. איפה שצריך אני נותנת יד ועושה את זה באהבה ובשמחה. הבנות של הרווחה מכירות אותי היטב ויודעות אותי ואת פועלי.  אני משקיעה הרבה מחשבה בסלי המזון שאני מחלקת. תמיד יהיו משחקים לילדים, ולא רק שמן וסוכר. כל סל שלי שווה הרבה מאוד כסף ומכיל המון".

הדס מרון עם הנכדים אורזים משלוחי מנות בפורים. צילום: פרטי

לשתף את הקהילה בנתינה

"בכל מה שאני עושה אני משתדלת מאוד לשתף את הקהילה. אני מכינה את סלי מזון בתוך הקהילה עם הילדים ומסבירה להם מה אנחנו עושים כדי שיבינו את החשיבות של זה ויראו שאפשר לתרום. הילדים אורזים או בבית הספר ואם אי אפשר אז אצלי בבית. מגיעים אלי ילדים והורים. מבחינתי זה מאוד חשוב שיהיה עניין חינוכי סביב זה. אני רוצה להעביר לדורות הבאים שיבינו שאנחנו לא חיים לבד וצריכים להסתכל ימינה ושמאלה על אנשים שיותר קשה להם מאיתנו.

"הילדים מביאים דברים לפי מה שאני מורה לפי מה שצריך. חצי מהכמות אני קונה בתרומות שאני אוספת מאנשים. כל שקל שמתקבל הולך לטובת העניין הזה. אין שום תקורה, אף אחד לא מקבל משכורת, אפילו לא על נסיעה, הכל בהתנדבות מ-א' עד ת'. יש לי הרבה מאוד אנשים שתורמים לי ומכירים אותי. זאת הרגשה אחרת כשאת תורמת ואת יודעת שהכל הולך ישירות לנזקקים. אני עובדת בשיתוף פעולה מלא עם הרווחה של עיריית רעננה. הם נותנים לי רשימות של הנזקקים. אם אני מקבלת כסף אני הופכת אותו לשוברים ונותנת לרווחה. פנו אלי מפנימיה בגן יבנה וביקשו כסף עבור שיפוץ שהם רצו לעשות בפנימיה. אמרתי להם – 'תגידו לי מה חסר להם ואני אביא לכם'. מילאתי אוטו שלם בתרומות. הכל חדש. הם היו המומים שקיבלו הכל חדש. לפני פורים עשינו 80 משלוחי מנות בשיתוף פעולה מלא עם הקהילה . הזמנתי את ההורים עם הילדים. הילדים מילאו את השקיות. מבחינתי הערך החינוכי שבעניין לא פחות חשוב".

אמרו עלי ש…

שולי אבידור עובדת מול הדס באגף לשירותים חברתיים אמרה על הדס: "הדס יוזמת פרויקטים למשפחות נזקקות ועובדת בשיתוף פעולה מלא עם אגף הרווחה. סלי המזון בפסח ובראש השנה מחולקים למשפחות מוכרות ומטופלות באגף לשירותים חברתיים על פי רשימה שהיא מקבלת. היא עובדת בשיתוף פעולה מלא איתי ועם אגף הרווחה בכל נושא, תרומה, פרויקט, ורעיון".

חלוקת ילקוטים לילדים נזקקים

"עד השנה האחרונה, במשך כ-30 שנה, הייתי אוספת מאות ילקוטים יד שנייה מכל הארץ, ממלאת אותם בכל טוב ומחלקת לילדים שידם אינה משגת. הגעתי למצב שהבית שלי היה מלא ב-1,600 תיקים. כבר לא היה לי מקום לאחסן את כל התיקים האלה בבית. ניסיתי להעביר את זה למישהו אחר אבל לא הצלחתי אז נאלצתי להפסיק עם זה".

איך את מספיקה הכל?

"בנוסף להתנדבות אני עדיין עובדת במשרה מלאה בבית השקעות לנדל"ן כמנהלת משרד שיש בו 40 איש. אני מצליחה לעשות הכל ביחד כי אני כבר מאוד מיומנת בעניין של התרומות. הכל עובד ביחד בצורה מאוד טובה".

מהי ההתנדבות עבורך?

"קשה לי לעבור על יד מישהו שצריך עזרה בלי לעזור לו. גם הבחור  שמנקה אצלי מקבל קפה וסנדוויץ' כל בוקר. זה בנפש שלי. אם אני יכולה לעזור אני אעשה מאמץ לעזור. למזלי אלוהים בירך אותי בזה שיש לי הרבה אנרגיה והרבה כוחות לעשות את זה. זה גם נותן לי המון כיף. אני מאוד מאושרת לראות את כל הארגזים שאני מחלקת. חשבתי על כל פרט שנמצא בהם. אני לא עושה את זה כלאחר יד אלא עם מחשבה.  זה  מענג אותי ועושה לי כיף. וגם מהמקום של החינוך – אני רוצה להנחיל לסביבה שלי ולילדים את הנושא של הנתינה לאחר. לפעמים קשה לילדים מרעננה להבין מה זה אומר ילדים שאין להם. אני מנסה בדרכי להעביר להם את זה".

לסיום, מה האני מאמין שלך?

"להיות ישר כמו סרגל, להיות שמח בחלקך ולהיות בריא כדי שיהיה לך כוח לעשות את כל הדברים הטובים שאנחנו רוצים לעשות".