כמעט כל מה שניסו בארנה כבר נכשל. כעת מגיע הניסיון הנועז מכולם: להפסיק להיות קניון.

קניון ארנה במרינה של הרצליה עומד בפני השינוי המשמעותי ביותר מאז שנפתח לפני יותר משני עשורים. על פי דיווח ב"מעריב", חלק מבעלי העסקים במתחם כבר קיבלו הודעות שלפיהן עליהם לפנות את חנויותיהם בתוך כשבועיים, לקראת תחילתן של עבודות שיפוץ נרחבות.

במסגרת המהלך צפוי חלק מהגג המקורה של ארנה להיות מוסר, כדי לפתוח את המבנה לאוויר ולסביבה הימית המקיפה אותו. לצד שטחי המסחר מתוכננים במתחם משרדים, מרפאות, אזורי בילוי ופנאי ופעילות של כנסים ואירועים. במילים אחרות: ארנה לא אמור לחזור לפעול כקניון במתכונת שהכרנו.

התוכנית אינה חדשה – הביצוע כן

הרעיון לשנות את אופיו של ארנה מלווה את המתחם כבר שנים. קרן ריאליטי רכשה אותו בשנת 2016 תמורת כ־335 מיליון שקל, לאחר שגם הבעלים שקדמו לה לא הצליחו להפוך אותו לקניון משגשג. כבר בשנת 2017 הציגה הקרן חזון של מתחם מעורב שימושים, הכולל תעסוקה, מסחר, בילוי ופנאי.

התכנון המקורי דיבר על פתיחת המבנה הסגור והחשוך יחסית, יצירת חיבור ברור יותר לטיילת ולמרינה והפיכת שטחים שאינם מנוצלים למשרדים ולשימושים נוספים. בשנת 2021 אף פורסם כי המהלך יכלול הריסה חלקית ושיפוץ בהשקעה של כ־100 מיליון שקל, אולם ביצועו התעכב.

כעת, הודעות הפינוי שקיבלו חלק מהשוכרים מסמנות כי התוכנית הוותיקה עוברת משלב ההצהרות וההדמיות אל שלב המעשים. עם זאת, בהנהלת המתחם עדיין לא מסרו מתי יסתיימו העבודות, כמה עסקים נדרשו להתפנות ומהו החלק הראשון שייסגר.

"גם בחינם אי אפשר להתפרנס"

מאחורי תוכניות השיפוץ עומדת מציאות עגומה של בעלי עסקים שנאלצו לעבוד במשך שנים במתחם שחלקים נרחבים ממנו התרוקנו. ליאור אברהמי, בעל החנות "פאנקי טאון", שפעלה בארנה במשך כעשור, סיפר בכתבה כי החליט להעביר את העסק לאחר שקיבל הודעת פינוי.

"הקניון הזה הוא בית קברות", אמר אברהמיב. לדבריו, המבקרים המעטים שהגיעו לחנות עסקו שוב ושוב בשאלה מדוע מרבית החנויות סגורות ומה אירע למקום.

הקניון שלא הצליח ליהנות מהים

הכישלון המתמשך של ארנה הפך במהלך השנים לחידה מקומית. לכאורה היו לו כל הנתונים להצלחה: מיקום על קו המים, מרינה פעילה, שכונות מבוססות בסביבה, חניון גדול וקרבה לאזור התעסוקה של הרצליה פיתוח. בפועל, המתחם התקשה לייצר תנועת קונים קבועה.

אחת הביקורות המרכזיות שנשמעו לאורך השנים נגעה דווקא למבנה. במקום לנצל את הים ואת היאכטות כחלק מחוויית הביקור, הקניון תוכנן כקופסה סגורה, עם מסדרונות מתפתלים ושטחים שלא נהנו מאור טבעי או ממבט למרינה. המבקרים יכלו להיות מטרים ספורים מהמים – וכמעט לא להרגיש בכך.

לכך הצטרפו דמי החניה, הקושי ליצור תמהיל חנויות יציב והתחרות מול קניון שבעת הכוכבים. בשנים האחרונות נוספה גם התחרות מצד מתחמי המסחר הפתוחים באזור גלילות. עזיבתה של חנות פקטורי 54 לטובת ביג פאשן גלילות סימנה מכה נוספת למעמדו של ארנה כיעד קניות.

מצעד בעלים, הבטחות והפסדים

ארנה נפתח בשנת 2003 ביוזמת איש העסקים מוטי זיסר, בהשקעה שדווחה אז בכ־150 מיליון דולר. הוא נועד להיות קניון יוקרתי ויוצא דופן, אך התקשה לעמוד בציפיות כבר בשנותיו הראשונות.

מאז החליף המתחם בעלים ועבר ניסיונות שונים של מיתוג מחדש. בין היתר היה בשליטתם של אנשי העסקים ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי, ובהמשך נמכר לקרן ריאליטי. כל בעלים חדש הגיע עם תוכנית אחרת להצלת המקום, אך הקניון לא הצליח לייצר תפוסה ותנועת מבקרים יציבות לאורך זמן.

כך נולדה בהרצליה "קללת ארנה" – כינוי לא רשמי לרצף הכישלונות של אחד מנכסי הנדל"ן הבולטים והיקרים באזור. מאחורי הקללה, כמובן, מסתתרים הסברים מוחשיים מאוד: תכנון בעייתי, נתק מהסביבה, תחרות קשה ותמהיל מסחרי שלא הצליח להחזיק מעמד.

כרוניקה של כישלון בקניון ארנה. אינפוגרפיקה – מדיה היפר לוקאלית

האם המשרדים ישברו את הקללה?

המעבר לעירוב שימושים עשוי לפתור את אחת הבעיות המרכזיות של ארנה: התלות בקונים שמגיעים במיוחד למתחם. משרדים ומרפאות יכולים להביא אליו עובדים ומבקרים לאורך שעות היום, ואילו מסעדות, בילוי ואירועים עשויים להפעיל אותו בשעות הערב ובסופי השבוע.

גם פתיחת הגג והחיבור המחודש למרינה נועדו לתקן את אחד הכשלים המזוהים ביותר עם המבנה. במקום קניון אטום שנמצא ליד הים אך מפנה אליו את הגב, מבקשים הבעלים ליצור מתחם פתוח שהמים והטיילת הם חלק מחוויית השהייה בו.

בהנהלת ארנה אישרו כי המתחם נמצא בתהליך מואץ של התחדשות ותכנון מחדש. על פי תגובתם, המהלך נועד למצב אותו כמתחם מסחר ובילוי מודרני, והוא מתבצע בתיאום עם העירייה ועם השוכרים.

פרטים נוספים, ובהם לוחות הזמנים והיקף העבודות בכל שלב, טרם נמסרו.