כול מי שגדל בהרצליה מכיר את בוטיק הבגדים המיתולוגי “דרורה”. משך 26 שנים הוא ניצב במיקום הכי אסטרטגי במרכז העיר – בפינת הרחובות סוקולוב ובן גוריון. לייתר דיוק, בן גוריון 7. לפני עשור, כשחנויות האונליין כבשו את השוק, העבירו יצחק ודרורה סרור את החנות שלהם, שבשיאה העסיקה 10 עובדים, למיקום יותר צדדי – בפינת הרחובות בן גוריון והעצמאות. שם, בחנות קטנה ברחוב העצמאות 33, ממשיכה דרורה לשרת לקוחות לבדה, לאחר שבעלה-שותפה, יצחק, נפטר בשנת 2015. בשבוע האחרון, היא מעידה, הלקוחות התמעטו. “אני מוכנה להראות לכם את דו”ח הקופה שלי לפני שבועיים, והשבוע”, היא אומרת. “זו ממש התרסקות”.

דרורה סרור קובלת על מדיניות האכיפה החדשה, שהנהיג בתחילת החודש ראש העיר החדש של הרצליה, יריב פישר, כלפי בעלי החנויות: אסור להוציא סטנדים, מתקנים, סחורה ובגדים לרחוב, ומי שכן עושה זאת, סופג קנסות כבדים מפקחי העירייה. דרורה טוענת, שהשבוע האחרון היה ככול הנראה הכי קשה שלה, מאז שפתחה את בוטיק “דרורה” עם בעלה בפברואר 1973.

“אפילו במלחמת יום כיפור”, היא אומרת, “כאשר דרשו מאיתנו לסגור את החנות בארבע אחר הצהריים ולהחשיך את חלון הראווה בבד שחור, תתפלאו, באו יותר אנשים לקנות בשעות שבהן כן עבדנו, מאשר בשבוע האחרון”.

את לא מגזימה?

דרורה: “לא. באוקטובר 1973 לא היו קניונים ולא היה אינטרנט. אז אמנם עבדנו חצאי ימים, כי בערב אסור היה לפתוח וישבנו בבית בעלטה, אבל בשעות היום לקוחות היו באים. גם נשים וגם גברים”.

יש לך דור המשך בחנות?

“מבחינת לקוחות, יש ילדים שהיו באים עם הוריהם לקנות אצלי בגדים, והיום הם באים עם ילדיהם. מבחינת ניהול החנות, יש לי נכד בחטיבת כפיר, שאני מקווה שייכנס לעניינים בעסק. בינתיים הבת שלי וכלתי מסייעות”.

אם יש לך לקוחות ותיקים נאמנים, מדוע את צריכה להעמיד סטנדים עם בגדים בחוץ, הרי המדרכה שייכת להולכי הרגל?

“כי מרכז העיר הרצליה מת. לגמרי ריק. גם עם הסטנדים הוא נראה מוזנח ועלוב, אבל לפחות הסחורה שהוצאנו החוצה, נתנה קצת חיים למרכז המסחרי ועשתה אווירה ססגונית. אם ראש העיר רוצה לשנות את המצב, שייתן לנו לפחות זמן סביר להתארגן”.

דרורה סרור, בעלת בוטיק הבגדים המיתולוגי ״דרורה״ במרכז הרצליה. צילום: פרטי

מאז מדיניות האכיפה החדשה את לא מוציאה סטנדים לרחוב?

“לא. אני שומרת חוק. בשבוע האחרון שמתי במחסן את כול הבגדים, שבמשך עשרות שנים הוצאתי לשני סטאנדים בחוץ, בצמוד לחלון הראווה. זה לא הפריע לאף אחד. בטח לא לעגלת תינוק או לכיסאות גלגלים של נכים. המדרכה בחזית החנות שלי רחבה מאוד”.

דרורה סרור לא לבד. בשבוע האחרון פנו למקומון הדיגיטלי שרון אונליין בעלי חנויות נוספים ברחוב סוקולוב, וברחובות הסמוכים אליו, בתחינה ובזעקה לפתור את הבעיה. אחת מהן הייתה אנה רובין, אמא צעירה לתאומים בני שנתיים וחצי, שמדיניות האכיפה הנוקשה רוקנה אתקופת חנות הוינטי’ שלה ברחוב סוקולוב. ראש העיר, שקיבל באופן חד צדדי את ההחלטה, שפוגעת קשות בהכנסותיהם של בעלי העסקים הקטנים בעיר, אנשים ישרים שעומדים על הרגליים יומיום כדי לגמור את החודש, עדיין לא סיפק תשובות ובטח לא פתרונות.

“אני באמת לא מבינה”, מסכמת דרורה, “למה עושים לנו את החיים קשים. עכשיו תקופת מלחמה בארץ. יש חטופים, יש חללים, יש הרבה דאגות אחרות לכולנו מאשר להתעסק בלהכניס ולהוציא סטאנדים על גלגלים, אל מחוץ לחנות. זה פשוט לא מתאים לרוח השעה”.

דרורה סרור, בעלת בוטיק הבגדים המיתולוגי ״דרורה״ במרכז הרצליה. צילום: פרטי