תבוסה ליו"ר סיעת הליכוד במועצת העיר הרצליה, רפי חיים קדושים, בבית המשפט לעניינים מנהליים (המחוזי, תל אביב): השופטת דנה אמיר דחתה, ב-9 באוגוסט 2025, את עתירתו נגד השעייתו מוועדות העירייה ומן הדירקטוריונים של תאגידים עירוניים, לאחר שסירב למלא שאלון למניעת ניגוד עניינים.

מדובר בנצחון עקרוני ומשמעותי לראש העיר הרצליה, יריב פישר, על האופוזיציונר קדושים, שיוצג בהליך ע"י מקורבו עו"ד שי גלילי, תושב העיר שמתמודד (בתמיכת קדושים) על משבצת מחוז השרון ומישור החוף בפריימריס הליכוד לכנסת. את עיריית הרצליה ייצגה בהליך עו"ד אילנה בראף ממשרד טויסטר.

טענות העותרים

קדושים הגיש את העתירה יחד עם חברת המועצה הנוספת בסיעת הליכוד בהרצליה, מתווכת הנדל"ן אתי נחום, שגם היא כמוהו סירבה למלא שאלון למניעת ניגוד עניינים וכפועל יוצא מכך, שניהם לא חתמו על הסדרים למניעת ניגוד עניינים, כמקובל בשלטון המקומי.

העותרים טענו כי מועצת העיר חרגה מסמכותה, כאשר חייבה אותם למלא שאלון ניגוד עניינים, וכאשר קבעה שניתן להשעות מוועדות העירייה ומהנהלות התאגידים העירוניים כול מי שלא ימלא את השאלון. לטענתם, המחוקק קבע במפורש חובת מילוי שאלון ניגוד עניינים רק בהקשרים מסוימים, ולכן מועצת העיר אינה יכולה ליצור בעצמה "חובה כללית" ולהוסיף לה סנקציה של השעיה.

העותרים טענו גם כי ההחלטות פוגעות בזכותם לבחור ולהיבחר וביכולתם למלא את תפקידם כנבחרי אופוזיציה, לרבות פיקוח וביקורת על פעולות ראש העיר והקואליציה, ועוד טענו כי הדרישה למסור פרטים על קשרים אישיים ובני משפחה פוגעת בפרטיותם.

טענות העירייה

עיריית הרצליה, שהיא המשיבה בעתירה, טענה כי יש לדחות את העתירה משום שמדובר בהחלטות ניהוליות פנימיות וחוקיות שמטרתן להבטיח מניעת ניגודי עניינים, טוהר מידות ושקיפות. העירייה טענה כי השאלון למניעת ניגוד עניינים, הוא אמצעי עזר שנועד לאפשר לה לזהות מראש ניגודי עניינים פוטנציאליים, לרבות מידע על קשרים עסקיים, משפחתיים ואישיים. ללא גילוי מוקדם – אין אפשרות מעשית לבחון את הסיכונים ולמנוע אותם.

ביחס להשעיה טענה העירייה, כי לאחר שמועצת העיר קיבלה כדין החלטה המחייבת מילוי שאלון, היא רשאית גם לאכוף אותה. לשיטתה, השעיית מי שמסרב למסור את המידע אינה עונש, אלא אמצעי מניעתי שנועד להבטיח שחבר מועצה לא ישתתף בהחלטות כאשר אין אפשרות לדעת אם הוא מצוי בניגוד עניינים.

לתגובות קדושים ולשכת ראש העיר הרצליה לפסק הדין – הקליקו כאן. 

החלטת ביהמ"ש

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו קבע, בפסק הדין בנתין ב-9.8.26, כי מועצת העיר הרצליה הייתה מוסמכת לחייב את חבריה למלא שאלון ניגוד עניינים, וכן להשעות מחברות בוועדות העירייה ובהנהלות תאגידים עירוניים כול חבר מועצה שמסרב למלא את השאלון. השופטת דנה אמיר נימקה את החלטתה, בכך שחברי מועצה הם נבחרי ציבור החבים חובת אמון לציבור, ומחובה זו נגזרת גם חובת גילוי של מידע הנוגע לעניינים וזיקות אישיות שלהם שעלולים להעמיד אותם בניגוד עניינים.

בית המשפט הדגיש כי יש קושי מובנה לגלות ניגודי עניינים, כאשר המידע על קשרים עסקיים, משפחתיים וחברתיים נמצא אך ארק בידי נבחר הציבור עצמו. לכן נקבע כי מנגנון של שאלון מראש, אשר מאפשר לעירייה לזהות ניגודי עניינים פוטנציאליים עוד לפני שהם מתעוררים בפועל בדיון מסוים, לקבל ייעוץ משפטי ולהיערך למניעתם.

השופטת ציינה עוד, כי מדובר בשאלון סטנדרטי שנהוג בשלטון המקומי ברחבי המדינה, ונועד לאסוף מידע הדרוש לבדיקת ניגודי עניינים, לדבריה, היתרון שבגילוי מראש (של ניגודי העניינים), גדול יותר מן הפגיעה המצומצמת בפרטיות.

בפסק הדין נקבע כי עצם הסירוב של העותרים, רפי קדושים ואתי נחום, למלא את השאלון למניעת ניגוד עניינים – פוגע בחובת האמון והגילוי שלהם כנבחרי ציבור. עוד נקבע, כי התנהלות זו של השניים, יוצרת חשש סביר שהם עלולים להימצא בניגוד עניינים ביחס לנושאים שבהם הם משתתפים בדיונים ובתהליכי קבלת ההחלטות העירוניות.

בית המשפט הדגיש, כי פסק הדין אינו שולל מהעותרים את כהונתם כחברי מועצת העיר, אלא רק משעה אותם מחברות בוועדות העירוניות ובהנהלות תאגידים עירוניים – עד למילוי השאלון למניעת ניגוד עניינים.

כאמור, בית המשפט דחה את העתירה, וחייב את העותרים בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.

השרה לאיכות הסביבה עידית סילמן וחבר מועצת העיר הרצליה רפי קדושים בצוק הכורכר שקרס. עומדים ליד הצוק עם עוד אנשים.

השרה לאיכות הסביבה עידית סילמן וחברי מועצת העיר הרצליה רפי קדושים ואתי נחום ליד מצוק הכורכר שקרס בחוף סידנא עלי. צילום: פרטי

תגובת קדושים

תגובת חבר מועצת העיר הרצליה, רפי קדושים, לפסק הדין: "שוב אקטיביזם שיפוטי, שוב פסיקת בימ"ש שבה קביעת נורמות המנוגדות לחוק, רק לפי מה שראוי בעיני השופט. הנה עוד מקרה שמסביר מדוע הרפורמה המשפטית היא כה חשובה. הגענו למצב שבו המחוקק קובע נקודת איזון אחת, ושופטת קובעת נקודת איזון אחרת. מה הטעם במצב כזה לקיומה של הכנסת? מה הטעם לערוך בחירות? עדיף כבר להעביר את ההכרעות ישירות לשופטים, גם ככה הם בסוף קובעים הכל לפי השקפתם האישית, במנותק ממה שהעם קבע דרך נבחריו בכנסת".

תגובת העירייה

מלשכת ראש העיר הרצליה נמסר בתגובה: "מי שמסרב למלא שאלון ניגוד עניינים – לא יכול להשתתף בדיוני ועדות העירייה והתאגידים העירוניים, המנהלים בין הייתר כספי ציבור, ולו בשל החשש שהסתרת האינטרסים האישיים שלו מהתושבים, יסייעו בידו לקדם את ענייניו הפרטיים. זה אמור להיות כל כך מובן מאליו לכל נבחר ציבור, שלא ברור מדוע היה צריך להגיע בכלל למצב שבית המשפט נדרש לסוגיה. כל זאת, ועל אחת כמה וכמה, כאשר הסרבן הוא אדם שבמהלך חייו לא הקפיד, בלשון המעטה, על שמירת החוק. בהרצליה נבחרי ציבור לא יהיו מעל החוק ויחולו עליהם נורמות ציבוריות המתחייבות מתפקידם ומבחירתם להיות משרתי ציבור. מי שלא ימלא אחר דרישות אלה ימצא עצמו, כמו במקרה הזה, ללא יכולת לתפקד במועצת העיר".