עיריית רעננה חתמה על הסדר פשרה חריג, כדי לסיים תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה בבית המשפט המחוזי מרכז, בגין ביצוע עשרות עבודות רועשות בלילות בניגוד לחוק.

העירייה והתובע הייצוגי, תושב שכונת נווה זמר עו”ד טל רובינוב, ביקשו מהשופטת קרן אזולאי לאשר את הסדר הפשרה, ולתת לו תוקף של פסק דין מחייב.

בתגובה הורתה השופטת בחודש ספטמבר 2025 ליועצת המשפטית לממשלה, ולמשרד להגנת הסביבה, להגיש את עמדתם לגבי הסדר הפשרה – עד לתאריך 9 בנובמבר 2025 – ולאחר מכן יחליט בית המשפט המחוזי האם לתת להסדר תוקף של פסק דין מחייב.

מחדלים במיליונים

על פי ההסכם, תפצה עיריית רעננה אלפי תושבים שלא הצליחו להירדם בלילות – בייחוד משני צידי רחוב אחוזה ורחוב ויצמן – בסכום כולל של 4.5 מיליון שקלים; ותקים שלושה פרויקטים סביבתיים ברחבי העיר, בעלות כוללת של 16.5 מיליון שקלים.

מדובר בפרויקטים חדשים, שלא היו מתוקצבים ולא היו קמים ללא תושב העיר, טל רובינוב, שהגיש נגד העירייה את התובענה הייצוגית: בניית מרכז קיימות עירוני חדש שיכלול מרכז מחזור; הקמת פארק חדש בשכונת נווה זמר; ופריסת רשת גלאי רעש משוכללת ברחבי העיר.

בנוסף לכך, התחייבה עיריית רעננה לשלם 2.7 מיליון שקל לרובינוב ולעורכי הדין, שייצגו אותו, כאשר רובינוב יקבל מתוך זה 250 אלף שקלים ובאי כוחו 2.45 מיליון שקלים.

העירייה תממן גם מפקח חיצוני בלתי תלוי, שיוודא שהיא אכן מקימה את הפרויקטים הסביבתיים ומשלמת פיצויים לציבור שנפגע ממטרד הרעש בלילות, והיא כמובן תישא גם בהוצאות עורכי הדין שייצגו אותה בהליך המשפטי.

בהסדר הפשרה ובפסק הדין, העירייה לא הודתה במחדליה – ביצוע עבודות רועשות באזורי מגורים בניגוד לחוק – ולא לקחה אחריות משפטית על התנהלותה המופקרת. אבל העובדות בהסדר הפשרה מדברות בעד עצמן: עלות ההתנהלות המופקרת של העירייה בהובלת חיים ברוידא – ראש העיר בתקופה הרלוונטית לתובענה – למשלמי הארנונה ברעננה, נאמדת בסכום מצטבר המתקרב ל-25 מיליון שקלים.

התובענה הייצוגית

ביום 17.4.2023 הגיש תושב רעננה, עו”ד טל רובינוב, תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי מרכז נגד עיריית רעננה בגין ביצוע עשרות עבודות רועשות בלילות בניגוד לחוק, תוך שהעירייה גורמת למפגעי רעש קשים ולנדודי שינה כלפי אלפים רבים מתושבות ותושבי העיר.

רובינוב טען, כי נחשף לרעש מחריש האוזניים לפנות בוקר ובלילות החל מספטמבר 2021, ובהמשך גילה שהעירייה מבצעת עבודות רועשות בלילות לא רק בשכונת נווה זמר ולאורך רחוב ויצמן, שקרובים לביתו, אלא גם לאורך רחוב הראשי בעיר – אחוזה – שחוצה את רעננה ממזרח למערב.

העבודות הרועשות בוצעו לעתים החל מהשעה 6 בבוקר, ולעתים לאורך כול שעות הלילה, וכללו בניית מבני ציבור, עבודות ניקוז, הקמת רמזורים, הרחבת צמתים, סלילת שבילי אופניים וכבישים, פיתוח ושדרוג תשתיות וקרצוף וריבוד אספלט.

עבודות אלה בוצעו בניגוד לחוק העזר העירוני של רעננה, שקובע כי מותר לבצע עבודות רועשות באזורי מגורים בעיר, אך ורק “במקרים של צורך דחוף לשם מניעת סכנה לביטחון הציבור”.

רובינוב צירף לתביעה תיעוד של הרעש מחריש האוזניים.

תגובת העירייה

העירייה טענה – בתגובה שהגישה לבית המשפט – כי העבודות הרועשות בוצעו בלילות “לשם שמירה על ביטחון הציבור ברעננה” לכן, לטענתה, הן נופלות במסגרת החריג הקבוע בחוק, והינן מותרות.

כדי לשלול טענה זו של העירייה, הדגיש רובינוב בפני בית המשפט, כי מדובר בעשרות עבודות ליליות שתוכננו זמן רב מראש, ולא בצורך דחוף שצץ בפתאומיות בלילות כה רבים ובמקומות כה רבים ברעננה.

לאחר הגשת התובענה הייצוגית, ביולי 2024, ניסתה העירייה לשנות את חוק העזר העירוני, באופן שיאפשר לה לבצע עבודות ליליות רועשות בכול פעם שראש העירייה, חיים ברוידא, יאשר זאת מראש בכתב.

ניסיון זה כשל – המשרד לאיכות הסביבה פסל את התיקון לחוק העזר העירוני.

הסדר הפשרה

בחודש ספטמבר 2024, לאחר שבעיריית רעננה נפל האסימון שמדובר בתובענה ייצוגית חזקה, התקיימו שיחות בין הצדדים במטרה לגבש פשרה.

בחודש מאי 2025, הושג הסדר פשרה, בסיוע מגשר בכיר, השופט בדימוס יעקב שיינמן.

הסדר הפשרה מבוסס על שלושה סכומי עתק, שתשלם עיריית רעננה, מבלי להודות באחריותה למחדל הסדרתי:

4.5 מיליון שקלים ישולמו ישירות לאלפי תושבות ותושבי העיר שנפגעו מהרעש בלילות.

16 מיליון שקלים יושקעו בפרויקטים של קיימות ברחבי רעננה תחת פיקוח חיצוני.

2.7 מיליון שקלים ישולמו לתובע הייצוגי, טל רובינוב, ולעורכי דינו – דוד שוב, אוריאל בוני וגרגורי פאוסט קורצ’מני.

בסך הכול תשלם העירייה, מלבד שכר הטרחה ששילמה לעו”ד החיצונית שייצגה אותה, אילנה בראף, סכום של 23.2 מיליון שקל.

לכך יש להוסיף את עלויות המפקח החיצוני, שיועסק במשך שנים כדי לוודא שהעירייה אכן מקימה את הפרויקטים, שעליהם התחייבה בתחום הקיימות. העסקתו תעלה לקופה העירונית עוד כמה מאות אלפי שקלים.

הפיצוי האישי

הפיצוי הישיר בסך 4.5 מיליון שקלים למאות תושבי העיר, שנפגעו וסבלו באופן אישי מרעש בלילות, יחולק על פי מיפוי מדויק של עשרות העבודות הליליות הרועשות שביצעה עיריית רעננה בניגוד לחוק באזורי מגורים ברחבי העיר.

הצדדים בתיק גיבשו מפה מפורטת, שמרכזת את העבודות שבגינן ישולם הפיצוי לתושבי העיר באזורים אלה, כאשר רוב העבודות בוצעו לאורך הרחובות ויצמן ואחוזה.

מדובר בכול העבודות הרועשות בלילות, שבוצעו ברחבי רעננה, בשבע השנים שקדמו לשנת 2025, קרי החל משנת 2018.

על פי הסדר הפשרה, כול תושב או תושבת רעננה ברדיוס של 150 מטר ממוקד הרעש, יקבל מהעירייה פיצוי ישיר. הפיצוי משתנה לפי המרחק ממוקד הרעש. אלה שנמצאים 50 מטרים ממוקד הרעש יקבלו 750 שקלים; אלה שגרים במרחק 100 מטרים יקבלו 550 שקלים; ואלה שמתגוררים במרחק 150 מטרים יקבלו 350 שקלים.

רשימת הכתובות שזכאית לתשלום הפיצוי צורפה כנספח ד’ להסדר הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין מחייב. בכתובות אלה ברעננה מתגוררים אלפים רבים של תושבות ותושבי העיר.

הפיצוי לא ישולם בכסף מזומן – אלא בזיכוי, שיקבלו התושבים המפוצים, להשתמש בשירותים ובמוצרים עירוניים שהציבור הרחב רוכש מהעירייה בכסף. מדובר במעין “גיפט קארד” לשימוש בשירותי העירייה.

כך, למשל, יוכלו התושבים הזכאים לפיצוי ליהנות מחוגים בחינם – החל מהגיל הרך, דרך חוגים למוסיקה, ספורט, מחול ובתי תלמיד, ועד להרצאות ופעילויות בתשלום לגמלאים. לחילופין, יוכלו התושבים הזכאים לקבל פיצוי, להיכנס בחינם לבריכת השחייה העירונית ולחדר הכושר בקריית הספורט.

הפיצוי האישי לא יוכל לשמש כתשלום ארנונה או היטלים עירוניים. תושבים שלא ירצו להשתמש בזיכוי, יוכלו להעביר (או למכור) את “הגיפט קארד” העירוני שקיבלו (כלומר את קוד הזיכוי שלהם) לתושבים אחרים ברעננה.

הזכאים יוכלו לממש את הזיכוי במשך שנתיים.

אם בתום השנתיים יישארו ברעננה עודפים בלתי מנוצלים מתוך 4.5 מיליון השקלים, סכום הייתרה יתווסף באופן אוטומטי לאחד הפרויקטים הסביבתיים שהתחייבה העירייה לבצע במסגרת הסדר הפשרה: פריסת רשת גלאי רעש ברחבי רעננה.

הפיצוי הציבורי

לגבי 3 הפרויקטים הסביבתיים שהתחייבה העירייה לבצע – הסדר הפשרה קובע כי מדובר בפיצוי ציבורי, שתשלם העירייה לכלל תושבי רעננה, באשר הם, על מנת לשפר את איכות הסביבה בעיר.

ההסדר מדגיש, כי הקמת פרויקטים סביבתיים ייחודיים אלה בשווי 16 מיליון שקל, לא תבוא על חשבון תקציבים אחרים של העירייה – והקמתם נובעת אך ורק (!) מהתובענה הייצוגית ומן המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים בתובענה הייצוגית.

כלומר, לא מדובר בפרויקטים שממילא היו מוקמים ברעננה בשנים הקרובות, אלא במטלה סביבתית – מעין “קנס קיימות” – שעיריית רעננה הסכימה לקחת על עצמה במסגרת הסדר הפשרה.

במלים פשוטות: העירייה נאלצת להקים פרויקטים סביבתיים חדשים, בפיקוח חיצוני, כדי לא להגיע לפסק דין שיטיל עליה אחריות למחדלים שביצעה בניגוד לחוק.

המקומון הדיגיטלי, שרון אונליין, מביא את רשימת הפרויקטים שיוקמו, בזכות התובענה הייצוגית שהגיש תושב רעננה, עו”ד טל רובינוב.

הנה הם לפניכם.

מרכז הקיימות שנגנז – קם לתחייה

הקמת מרכז קיימות ומחזור עירוני בשווי 11 מיליון שקל: מתוך סכום זה, 4 מיליון יממנו את הקמת מרכז הקיימות רעננה, 1 מיליון שקל יושקעו בהקמת מרכז מחזור בתוך מרכז הקיימות, ושישה מיליון שקלים ישמשו לתפעול ואחזקת מרכז הקיימות העירוני במשך עשר שנים (600 אלף שקל מדי שנה).

העירייה התחייבה להתחיל את העבודות לבניית מרכז הקיימות לא יאוחר מתאריך 1 בינואר 2029 ולסיים אותן לא יאוחר מ-1 ביוני 2030.

היא התחייבה גם להקצות למרכז הקיימות 2 דונמים, ולכלול בפרויקט חצר שבה תוצג תערוכת קיימות על אנרגיה סולארית, חלחול מים, חשיבותם של עצים ומפגעי רעש, ריח וזיהום אוויר.

בהסדר הפשרה נקבע, כי “אף שמרכז קיימות נהגה בעיריית רעננה בשנת 2021, ויתכן שיש תוכניות שאושרו באופן עקרוני בעירייה, בפועל התוכנית נגנזה מחוסר תקציב ואין ולא היה שום צפי לחדש אותה, אלמלא הצעת טל רובינוב להקים את מרכז הקיימות כחלק מהסדר הפשרה”.

פריסת רשת חיישני רעש ברעננה

פרויקט נוסף, שהתחייבה העירייה לבצע בהסדר הפשרה, הינו לפרוס רשת של חיישני רעש ברחבי רעננה בעלות של 1 מיליון שקלים.

העירייה התחייבה לרכוש את גלאי הרעש, להתקין אותם ברחבי רעננה, לתחזק אותם ולנתח באופן שוטף את תוצאותיהם.

בהסדר הפשרה נקבע, במפורש, כי “מערך החיישנים יכלול גלאי רעש חכמים מבוססי בינה מלאכותית, שיותקנו באזורי מגורים בעיר, אשר יאספו ויעבדו בזמן אמת מידע על מקרי רעש, לרבות רעש בנייה ושיפוצים בבתים פרטיים לכול אורך שעות היממה. המערכת החכמה תדע לאפיין ולזהות באופן אוטומטי את סוגי הרעש השונים – כגון קידוחים, חפירות, דפיקות וכיו”ב – ותתריע באופן מיידי למוקד העירייה על רעשים חריגים”.

גלאי הרעש החכמים יותקנו במיקומים אסטרטגיים ברחבי רעננה שייקבעו בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה.

העירייה התחייבה, שמערך החיישנים והגלאים יותקן ויפעל במלואו, לא יאוחר בתאריך 1 ביוני 2026.

הקמת פארק סביבתי בנווה זמר

המסגרת הסדר הפשרה, התחייבה עיריית רעננה להשקיע 4 מיליון שקלים נוספים, בהקמת פארק חדשני באזור המזרחי של שכונת נווה זמר, שיהיה משולב באלמנטים סביבתיים מתקדמים.

העירייה תקצה לכך 14 דונמים, במתחם שבים הרחובות עלי מוהר ושושנה דמארי, ותתכנן ותיבנה שם מתקנים חדשניים מחומרים ממוחזרים וידידותיים לסביבה לכל הגילאים, אזורי ישיבה מוצלים ומדשאות, פינות מחזור, מערכת השקיה חסכונית, מערכת שבילים נגישה ומערכת תאורת לד. השצ”פ יכלול אזורי צל נרחבים, והעירייה תשתול בפארק החדש צמחיה מגוונת להפחתת חום.

העירייה התחייבה להשלים את הקמת הפארק עד 1 ביוני 2027.

בהסדר הפשרה, שקיבל תוקף של פסק דין מחייב, נקבע במפורש כי “מדובר בתכנון ייחודי וחדשני, שלא נכלל בתוכניות העבודה של העירייה, ולא היה מתוקצב על ידה, והוא יבוצע אך ורק בעקבות הסדר פשרה זה”.

הסדר חריג

מאחר והסדר הפשרה והפיצוי מורכב, ויימשך כמה שנים, הסכימו הצדדים למנות פרויקטור חיצוני בלתי תלוי, שיפקח על העירייה בשלבי היישום. העירייה תשלם לפרוייקטור 700 שקלים בשעה, בתוספת מע”מ, או ריטיינר של 10,000 שקלים לחודש ומע”מ – לפי הנמוך מבין השניים.

בחישוב פשוט, עלותו של הפרוייקטור למשלמי הארנונה ברעננה, צפויה להצטבר לסכום שבין חצי מיליון לבין מיליון שקלים נוספים.

עו״ד טל רובינוב התובע הייצוגי נגד עיריית רעננה. צילום: דרור סיטקול