מאות פעילים למען הצלת נחל גלילות, שהרימו מאבק ציבורי שראוי שיילמד בשיעורי אזרחות ודמוקרטיה, הם הרצלייניות והרצליינים יפים.

אכפת להם מהסביבה. הם מוכנים לצאת מאזור הנוחות שלהם כדי להגן על איכות החיים של כולנו. הם אלה, שהצליחו להרחיק מגדת נחל גלילות את בית הספר היסודי החדש, שניבנה בין שכונות נווה ישראל וגליל ים, ולגרום לעירייה להתחייב לתכנן וליישם תוכנית לשיקום תוואי הנחל.

אבל לא תמיד הם צודקים.

כזה הוא המקרה של 13 האקליפטוסים, המועמדים לכריתה, באתר בניית בית הספר.

ראש העירייה, יריב פישר – שסופג כאן לא מעט ביקורת – חוטף מהם אש, אבל עושה את הדבר הנכון.

החלטת פקיד היערות

תקציר הפרקים הקודמים: ב-25 באוגוסט החליט פקיד היערות הראשי במשרד החקלאות, ד”ר ארז ברקאי, לדחות עררים ולאשר כריתת 13 אקליפטוסים ותיקים על תוואי נחל גלילות, היכן שמתוכננת להיבנות חצר בית הספר היסודי החדש.

בקשת הכריתה הוגשה לפקיד היערות האזורי מטעמי בטיחות, לאור ניוון העצים, בהסתמך על אגרונום שהזמינה ומימנה עיריית הרצליה. פקיד היערות קבע כי “במקום מתוכנן פרויקט בינוי של עיריית הרצליה להקמת מבנה בית ספר. על כן הדבר מחייב משנה זהירות רב עוד יותר, וזאת בשל העובדה כי במקום ישהו דרך קבע תלמידים. כלומר, על פי כללים מוסכמים לניהול סיכונים בעצים, הגורם המאוים, צפוי להיות בסיכון גבוה מאוד, ומכאן החובה לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לניהול הסיכונים בעצים אלו”.

עמדת פעילי הסביבה

מחבקי העצים בהרצליה אינם מקבלים את ההכרעה הזו, והדרך פתוחה בפניהם להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט, שסיכוייה אינם גבוהים.

הם מלאים טענות כרימון.

לדבריהם, העירייה מונעת כניסה שלהם לבדוק את העצים, ותמוה בעיניהם שלא נבחר אגרונום מטעמם, או אגרונום נייטרלי, אלא כזה שמומן על ידי העירייה. ומה פתאום כול 13 האקליפטוסים, שעומדים שם כבר מעל חמישים שנה, הפכו ביותר בהיר אחד מסוכנים!

ועוד כהנה וכהנה תיאוריות קוספירציה, שכול כולן מפנות אצבע מאשימה כלפי ראש העירייה, יריב פישר, באי מציאת פתרון כלשהו שיותיר את 13 האקליפטוסים נטועים ובו זמנית ימנע סכנה מילדי בית הספר.

עמדת עיריית הרצליה

בעיריית הרצליה עונים לטענות האלה כך: “השמירה על הבטיחות היא מעל הכול. עצי האקליפטוס ניצבים בשטח העתידי של חצר בית הספר, הנמצא בבנייה, והימצאותם במרחב תסכן את ביטחון הילדים בחצר. מבדיקה שערך אגרונום מקצועי, עלה כי העצים מהווים סכנה בטיחותית ממשית, עקב חשש מקריסה ומנפילות ענפים כבדים”.

פישר, שקיבל מקודמו את כאב הראש הזה – בית הספר גליל ים תוכנן והחל להיבנות בתקופת משה פדלון – מבטיח כי העירייה תיטע 150 עצים חדשים באזור, ובאוקטובר 2025 יוצגו לציבור תוכניות לשיקום הנחל.

הפעילים הסביבתיים בעיר מתייחסים בספקנות להבטחותיו.

עמדת שרון אונליין

אז עכשיו, אחרי שעיכלנו את עמדות הצדדים, ישאלו את עצמם כול תושב ותושבת בהרצליה: אם הבן או הבת שלי ילמדו בבית הספר גליל ים, וישחקו בחצר ליד 13 האקליפטוסים הללו, האם הייתי בעד כריתת העצים או נגד? התשובה ברורה.

גם אם 9 אגרונומים מדופלמים יגידו שהאקליפטוסים איתנים, ורק אחד (שמימנה העירייה) יטען שהם מסוכנים, תאמר כול אימא בהרצליה: לכרות מייד!

במדינה שבה יערות שלמים נשרפו בכרמל ובהרי ירושלים, בגלל הצתות ותנאי מזג אוויר, זה אכן יהיה עצוב, אבל לא אסון אקולוגי, אם 13 עצי אקליפטוס ותיקים ייכרתו, ו-150 עצים צעירים יינטעו, והסכנה הפוטנציאלית תוסר מעל ראשי התלמידות והתלמידים, המורות והמורים.

נכון, חשוב לחבק עצים, אבל חשוב יותר ביטחון הילדים.

האקליפטוסים המועמדים לכריתה. צילום: אסף אמר, הרצליה העיר שלי