שום דבר לא הלך לו קל בחיים לסמ"ר אוריאל בן דוד, 21 מהרצליה, מגדוד 51 של "גולני". פצוע, בגוף ובנפש, כשהוא במשתלת המיתולוגית של הוריו בעיר, הוא משחזר כיצד אפילו ל"גולני" לא רצו לגייס אותו. איך נלחם להיות לוחם, למרות שקיבל הודעה על "אי התאמה לשירות". איך אמרו לו, גם בגדוד, פעם אחר פעם, שעליו אי אפשר לסמוך.

ק המ"פ שלו, סרן רז פרז ז"ל, שנהרג בקרובות, האמין בו תמיד, וכנראה ידע למה: החייל שרק רצה שיסמכו עליו, חיסל ב-7 באוקטובר, בעודו פצוע, שני מחבלים, והצליח לחלץ איתו עוד שתי חיילות.

אמו, אלמוגית שמה, היא לביאה אמיתית, שלא נתנה לקשיי החיים להביס אותה ואותו. היא ובעלה, אלמוג (כן, כן), הקימו לפני שנים את משתלת "האלמוגים" בין הרצליה לרעננה. היא נזכרת כיצד התקשר אוריאל בבוקר הארור ההוא והודיע לה מתייפח שכל חבריו נהרגו. חשוב לה שסיפורו יישמע – הסיפור על הלוחם, שהפך להיות טבח לקראת תום השירות, ושבתות ספורות לפני שחרורו מצא עצמו במיגונית בלב התופת של כיסופים.

יש לו 4 אחים. לאביו קוראים אלמוג ויחד עם אלמוגית הקימו את משתלת "האלמוגים" בהרצליה. "הייתי לוחם בגדוד 51 ולקראת סוף השירות שלי רציתי לעשות שבוע שבוע, וביקשתי להיות טבח. גם במקרה הזה, השיבו לי ש'אי אפשר לסמוך עליי'. זה הכי תסכל אותי כל הזמן, המשפט הזה שלא סומכים עליי. נראה לי שעכשיו הוכחתי לכולם אחרת", משחזר אוריאל.

נחסוך מכם את סיפורי התופת והכאב שחווה, רק נספר ששם במיגונית, שכב שעות ארוכות, עם עומר הרס"פ, ומשק"ית הת"ש, תמר, שבאומץ לבה הצליחה לתפוס רימון ששיגרו המחבלים ולזרוק אותו מחוץ למיגונית. הוא עצמו ספג פגיעות ירי. בשלב כלשהו, "חשבתי שזהו סיימתי", הוא נזכר, "אבל אז עומר ותמר פשוט התחילו לתת לי 'כאפות' כדי לעורר אותי. הם הצילו אותי. הרס"פ אמר לי שאני חייב להתעורר, ולחזור להיות לוחם – ואז הבנתי שזה סרט אחר".

מרגע ששב להיות לוחם, סמ"ר אוריאל בן דוד, הוכיח שיש על מי לסמוך. בעודו פצוע, הרג שני מחבלים תוך כדי קרב, ואף הציל שתי חיילות שהיו לצדו. את הדרך החוצה מכיסופים הוא לא ישכח לעולם, עקב המראות הקשים שראה רגע לפני השחרור. רבים מחבריו בגדוד נהרגו באותו יום. כעת הוא מטופל היטב על ידי הצבא – הן בצד הפיזי ולא פחות בצד הנפשי.

הוא לא מצליח להירדם. את ימיו מאז הפגיעה הוא מחלק: בבקרים מדלג בין מרפאות שבהן הוא עצמו מטופל. מידי אחר הצהריים יוצא לבקר את חבריו הפצועים בבתי החולים ברחבי הארץ. בין ביקורים. תוכניות לעתיד, בשלב הזה, אין לו. "אני רק רוצה שהמלחמה הזו תסתיים ושהחברים שלי יחזרו לבתים שלהם", הוא מסביר "זה הדבר היחיד שמעסיק אותי כרגע. על כל היתר אחשוב אחרי המלחמה".

סמ"ר אוריאל בן דוד. צילום: מדיה היפר לוקאלית

סמ"ר אוריאל בן דוד עם אמו וחברה שבאה לבקר במשתלה. צילום: מדיה היפר לוקאלית