אסף אמר לא נח לרגע. גם תוך כדי שיחה, הוא נע בתזזיתיות, משיב לוואצאפים ולשיחות טלפון של תושבי הרצליה או כאלה שפונו מהדרום. לעתים נראה שהוא מאבד סבלנותו – אבל מייד מתעשת. אמר, 43, הוא מייסד ומנהל את דף הפייסבוק הפופולארי “הרצליה העיר שלי”, ומאז ה-7 באוקטובר מתפקד כחמ”ל של איש אחד. “רק ביומיים האחרונים אני מתחיל לנחות ולהבין את עוצמת השבר. עד עכשיו לא היה לי זמן”, הוא מסביר בעיניים בורקות.

אמר איבד חברים טובים בטבח בדרום, בהם תומר שגב, אנטוניו מסיאס, דן בן חמו ואיבון רוביו שנרצחו במסיבה ברעים. את ימי המלחמה הראשונים בילה בין הלוויות, הספדים וביקורי ניחומים לעדכון אינטנסיבי של דף הפייסבוק שלו. עוד לפני פרוץ המלחמה הדף שמנהל אמר, “כדי להציג את הדברים היפים בהרצליה”, היה לאחד המובילים בשיח העירוני – עם 13 אלף עוקבים בפייסבוק ושתי קבוצות וואצאפ.

הוא מקבל פניות מכל עבר וכמעט בכל עניין, ומשתדל לענות לכולם. ברגע שפרצה המלחמה, דף הקהילה של אמר התמלא בצילומי חטופים ונעדרים מהרצליה ושיקף היטב את המהומה והבהלה לנוכח ממדי האסון. די במהירה הפכה הפלטפורמה שלו למנגנון אפקטיבי המחבר בין משפחות החטופים והנעדרים לקהילה העירונית, בין תושבי הדרום הזקוקים לעזרה למתנדבים מהעיר – ולא פחות מכך: עבודה משותפת עם המנגנונים העירוניים המוכרים לו היטב לטובת מתן מענים שונים.

בקבוצות שהקים הוא מקפיד להפיץ בקשות שונות, מכל הסוגים. כמו לדוגמה, הודעה שהפיץ עבור תושב שפנה אליו: “האם יש מישהו שמגיע מחר לרמת הגולן שאפשר לשלוח דרכו עוגות ולחמים לגדוד שנמצא שם ועוד פינוקים, אשמח לעזרה, תודה מראש”. או: “הי שמי לינוי גרה באשקלון בחודש האחרון אנחנו מתארחים במתנס בהרצליה לצערי עוד יומיים מפנים אותנו… אנחנו לא רוצים לחזור לבית יש לי 4 ילדים קטנים אשמח לעזרה למצוא מקום קטן ונוח לי ולילדי”.

הוא מעביר בקבוצות גם בקשות עבודה של מפוני הדרום, סדנאות יוגה חינם למלחמה ובעצם כמעט כל מידע שמבקשים ממנו לשתף.

אסף אמר בבית העלמין. איבד חברים טובים. צילום: פרטי

אמר סוכן ביטוח במקצועו, פעיל חברתי מחוספס למוד מאבקים. הוא גדל בנווה ישראל. הוא לא מכחיש את אהבתו הגדולה ותמיכתו הבלתי מסויגת בראש העירייה, משה פדלון, בן שכונתו בעבר, שאותו הכיר לדבריו הודות למאבק ציבורי שניהל לטובת קידום פרויקט פינוי בינוי בשכונה (פרויקט הגפן), אחרי מבצע צוק איתן – וזכה לתמיכת פדלון.

“הדף הרצליה שלי הוא באמת איך שאני רואה את הרצליה”, הוא אומר, “אין כאן שום פוליטיקה אלא רצון אמיתי לעשות ולשקף את הטוב. אני רואה במשך שנים את מה שפדלון עושה כאן ורואים את זה בכל מקום. זה ראש עיר עם נשמה”.

זה לא פוגע קצת באובייקטיביות של המידע שאתה מביא?

“הדף לא סתם נקרא הרצליה העיר שלי. זו נקודת המבט שלי שבה אני מבקש להראות כמה יפה העיר הזו שאני כל כך אוהב”.