העמותה לטיפוח מורשת כפר סבא העבירה לעירייה נייר עמדה מפורט בנוגע לעתידה של חורשת אוסישקין, ובו קריאה לשמר את החורשה במתכונתה ההיסטורית, להימנע מהקמת אטרקציות שאינן קשורות למורשת המקום ולהפריד את החורשה מתוכניות בינוי סמוכות.

נייר העמדה שוגר ב-15 ביולי 2026 לראש העיר, רפי סער, ולשורה של גורמים בעירייה, ולמנכ"לית העירייה, מירב הלפמן, מהנדסת העיר, עליזה זיידלר, ומנהלת מוזיאון כפר סבא, ירדנה ויזנברג. על המסמך חתומים ד"ר יעקב שרייבמן, שרונה לימן, חבר מועצת העיר פנחס כהנא ופרופ' איציק גרינברג, יו"ר העמותה לטיפוח מורשת כפר סבא.

לפני שנים אחדות הועברה חורשת אוסישקין לתחום השיפוט של כפר סבא, ומאז נבחנת שאלת עתידה. לחורשה יש ערך היסטורי ובוטני, מפני שניטעה בתקופת ראשית כפר סבא, בתחילת המאה ה-20, ביוזמת האגרונום פרץ פסקל מפתח תקווה. פסקל היה חבר פעיל בוועד המושבה כפר סבא ובמשך שנים כיהן כיושב ראש הוועד. בשל חלקו בהקמת החורשה, היא כונתה במשך תקופה גם "חורשת פסקל", ורק ב-16 באוקטובר 1941, כשבועיים לאחר מותו של מנחם אוסישקין, נחנך בית הספר אוסישקין בכפר סבא והחורשה הסמוכה לבית הספר הוקדשה לזכרו. תחילה כונתה "חורשת מנחם", ומאז שנות ה-60, התקבע השם "חורשת אוסישקין".

רבים מן היהודים, שגורשו מתל אביב ומיפו לכפר סבא, שוכנו בחורשה ובנו לעצמם סוכות מעצי האקליפטוס. לצד הסוכות, הוקמו שני בתי ספר מאולתרים, אחד לבנים ואחד לבנות. בין המגורשים שהשתכנו במקום היה, הסופר והצייר, נחום גוטמן. פרופ' יוסף ריבלין, אביו של נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין, היה מורה לילדי הפליטים במקום. במהלך מלחמת העולם הראשונה הייתה החורשה גם חלק מקו ההגנה התורכי מול הצבא הבריטי שהתקדם צפונה.

כידוע, באביב 1917 הוציאו השלטונות העות'מאניים צו גירוש כולל לתושבי העיר יפו ותל אביב, אולם למעשה הוא נאכף בעיקר כלפי יהודים. העות'מאניים הסבירו את דרישתם לפינוי התושבים, כדי להגן עליהם מפני פגיעת האויב הבריטי בדרך הים, אך למעשה רצו למנוע מהתושבים היהודים לסייע לבריטים. בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ניתן היה לראות בחורשת אוסישקין שוחות ותעלות קשר, שנחפרו על ידי הכוחות התורכים, ושרידי תחמושת ורסיסים של פגזים, שנורו על ידי הצבא הבריטי לעבר קו ההגנה העות'מני בכפר סבא.

בשנות ה-30 וה-40, של המאה העשרים, עם גידול אוכלוסיית כפר סבא והקמת שכונות הפועלים א' ו-ד' בקרבת החורשה, הפך המקום למוקד בילוי ומשחק עבור ילדים ובני נוער. מעמדה של החורשה כשטח פתוח מרכזי הלך והתחזק ככל שהמושבה כפ"ס התפתחה. משנות ה-50 שימשה החורשה אתר חשוב לפעילות סניף הנוער הלומד והעובד בכפר סבא. בחורשה התקיימו אימוני שדה ליליים, קומזיצים ועוד. לאורך השנים שימשה החורשה גם תנועות נוער נוספות.

חורשת אוסישקין הייתה בעבר גדולה בהרבה, והשתרעה גם דרומה, לתוך תחומי המושבה מגדיאל (כיום הוד השרון). עם השנים הצטמצם שטחה, בעקבות פיתוח עירוני וסלילת כביש 531, וכיום נותר בתחומי כפ"ס רק מקטע קטן מתוך החורשה ההיסטורית. במקטע זה יש בית גידול טבעי של צבעונים, ומקבץ צפוף של עצי אקליפטוס ותיקים.

העמותה מתנגדת מתנגדת להכנסת גני משחקים, מתקני שעשועים, בריכת חורף ובתי קפה לחורשה ההיסטורית. דרישה נוספת היא לטפח את דרך העפר שמצפון לחורשה – מרחוב אוסטשינסקי במערב ועד בריכת המים במזרח – ולא לאפשר סלילת כביש או חניה לאורכה. היא קוראת לקבוע רמת שימור מחמירה, לנטוע עצי אקליפטוס חדשים באזורים שבהם החורשה דלילה כיום, ולהימנע לחלוטין משתילה של צמחים שאין להם קשר היסטורי למקום.

חורשת אוסישקין בכפר סבא. צילום: פרטי