סתיו קגן, שבקרוב תחגוג 33, כבר לא מתגוררת בהרצליה, אבל מבחינתה העיר שבה גדלה עדיין נשארה הבית. בשנתיים וחצי האחרונות היא הפכה את האהבה שלה לאוכל, טיולים וצילום למקצוע, וכיום היא יוצרת תוכן ברשתות החברתיות ומתחזקת את קהילת הפייסבוק "הרצליה שלי" שמונה למעלה מ-70 אלף חברים. כיום היא עובדת במשרה מלאה כבלוגרית בתחום הקולינריה והטיולים בארץ ובעולם.

החיבור לעולם התוכן לא הגיע משום מקום. קגן היא בוגרת תואר בקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב והיא מספרת שהיצירה והצילום ליוו אותה במשך שנים, עוד הרבה לפני שהפכו לעבודה. "תמיד אהבתי את התחום. עשייה ויצירה היו חלק ממני הרבה שנים ולא ידעתי איך לנתב את זה. תמיד הייתי ממליצה לאנשים על מקומות ומצלמת אוכל, ואז הבנתי שיש פה משהו ומשם זה התחיל".

למרות שעברה בשנים האחרונות להתגורר בהוד השרון, חלק משמעותי מהתוכן שלה נשאר קרוב לבית שבו גדלה. "מאוד חשוב לי להגיע למקומות בהרצליה. אמנם אני כבר לא גרה שם, אבל בגלל הקהילה והקהל שלי ברשתות מאוד חשוב לי להנגיש לאנשים את הדברים הקרובים. אני חושבת על עצמי – האם אני בתור תושבת האזור הייתי מחפשת כל הזמן מקומות בירושלים? התשובה היא לא. בא לי את המקומות הקרובים לבית".

יצירת התוכן היא כיום העבודה שלה, וקגן מדגישה כי העובדה שמדובר בפרנסה לא מבטיחה שכל מקום שאליו היא מגיעה יזכה בסופו של דבר להמלצה. "יש מקרים שבהם אני אתגמש, אבל רק מזה אני מתפרנסת. שיתפתי לפני כמה ימים שהייתי במקום ובסוף לא העליתי המלצה. חשוב לי להבהיר שאם זה המקצוע שלי, זה לא אומר שאני אעלה הכול. אם לא נהניתי מהשירות או מהאוכל, אני כותבת לעסק ולא מעלה את ההמלצה".

לא ממליצה על כל מקום, צילום: סתיו קגן

אבא נכנס לפריים

מי שהפך לאחרונה לחלק בולט מהסרטונים של קגן הוא אביה, דוד בן ה-63 שמתגורר בהרצליה. לדבריה, הוא תמיד היה שותף לביקורים ולטעימות, אבל במשך תקופה ארוכה נשאר מאחורי המצלמה. המלחמה עם איראן שינתה את זה.

"הוא תמיד היה שותף, אבל לא תמיד הראיתי אותו", היא מספרת וצוחקת, "במלחמה האחרונה עם איראן הרגיש לי מנותק להמשיך להמליץ על מסעדות כרגיל. חשבתי איך אני יכולה לעזור דווקא לעסקים הוותיקים בעיר. אבא שלי מאוד התחבר לזה והתחיל להמליץ לי על מקומות שהוא מכיר וזוכר, ומשם נולד הרעיון לצאת אליהם יחד".

מבחינת קגן, הם גם מאפשרים לה לחזור למקומות שמחוברים לזיכרונות שלה מהעיר. אחד מהם הוא צ'יינה קלאס. "יש לי זיכרון ילדות שההורים שלי היו מזמינים משם אוכל כשהייתי ילדה. זה זיכרון של אוכל מנחם. ללכת לשם עם אבא היה מבחינתי סגירת מעגל. קיבלתי תגובות טובות והבנתי שאני לא היחידה שזוכרת את המקום לטובה במשך שנים".

החיבור בין השניים תפס, והסרטונים המשותפים החלו לעורר תגובות מצד העוקבים. למעשה, נראה שהצמד כבר הפך מזוהה בפני עצמו – ולדברי קגן, כשהם מסתובבים יחד קשה אפילו יותר לפספס אותם.

"יש כאלו ברחוב שמזהים אותי אבל לא מבינים מאיפה בדיוק. אבל כשאני מסתובבת עם אבא זה עוד יותר בולט. ממש קשה לא לזהות אותנו כשאנחנו ביחד. אין ספק שהוא המזוהה מבין שנינו", היא אומרת בחיוך.

קגן עצמה צמחונית, ולכן בבחירת המקומות היא משתדלת למצוא כאלה שיאפשרו לשניהם ליהנות. "אני אעדיף לא ללכת למקום אלא אם כן יש כמה אופציות לצמחונים. יהיו חריגות אם ארגיש שבא לי לקדם או להנגיש מנה צמחונית שעוד לא קיבלה את הבמה המגיעה לה, אבל באמת אשתדל לבחור מקום שיש בו אופציות גם בשבילי".

אבא דוד שותף לסרטונים, צילום: סתיו קגן

אז איפה אוכלים בהרצליה?

כשמבקשים מקגן לבחור מקומות שהיא אוהבת בעיר, היא מתקשה לבחור רק בודדים. אבל, מצביעה בין היתר על מתחם הפוד-טראק בגליל ים. "המתחם של גליל ים מדהים בעיניי. הייתי שם בכמה מקומות ובכולם נהניתי. הייתי שמחה שיהיו יותר מתחמים כאלו בעיר".

לחובבי הפיצה היא ממליצה על 26 נפוליטן: "מקום מדהים, פיצות מעולות". ולדייט היא דווקא שולחת את הקוראים לים. "הייתי ממליצה על 'קפה קשת'. זה מקום ממש חדש על הים, יושבים שם בשקיעה וזה מיוחד ויפה. המקום היה מוזנח הרבה שנים ולא היה שם כלום אחרי שגלידת אריה המיתולוגית עברה משם, אז נחמד שפתחו מקום חדש".

מבחינת קגן, ההצלחה שלה כיוצרת תוכן כרוכה גם בהצלחה של המקומות שעליהם היא ממליצה. "הצלחה של העסקים היא גם הצלחה שלי", היא אומרת. ובעיקר חשוב לה להמשיך לתת במה לעסקים בעיר שבה גדלה: "חשוב לי להגיע לעסקים בהרצליה ולקדם אותם. בסוף, הרצליה זה הבית".