הבחירות המוניציפליות המנומנמות ברחבי הארץ (חוץ מכמה ערים תוססות שהן היוצאות מן הכלל, אשדוד וטבריה למשל) הן תוצאה טבעית של טרגדיית ה-7 באוקטובר ומלחמת “חרבות ברזל”. למי אכפת מי ייבחר לראש או ראשת העיר, ומי יאיישו את מועצות הערים, בתקופה שבה אנו מתמודדים עם מאסה בלתי נתפסת של חטופים בעזה, חללי צה”ל, מפונים עקורים מבתיהם ועם יגונם של הנרצחים והנפגעים.

שלא לדבר על ההשלכות הכלכליות, החברתיות, המדיניות ואי הוודאות לגבי היום שאחרי. אז למי, באמת, אכפת?

בניין העירייה, מי שיישב או תשב שם יעצב את פני רמת השרון. צילום: מדיה היפר לוקאלית

מי ינווט

אז זהו, שדווקא בימים כה מורכבים ומאתגרים צריך להיות אכפת לכל אחד ואחד מאיתנו מי ינווט בחמש השנים הבאות את חינוך ילדינו ואת חיי הקהילה והתרבות ופיתוח תשתיות התעבורה והריאות הירוקות, אצלנו מתחת לבית. דברים אלה תופסים לגבי כל יישוב ברחבי הארץ, אבל הם נכונים שבעתיים לגבי כמעט 40 אלף בעלי ובעלות זכות הבחירה ברמת השרון – מי שאמורים לצאת לקלפיות ביום שלישי, 27.2, שהוכרז כיום שבתון לצורך הצבעה – ולבחור בין שבע בבוקר לעשר בלילה מי יעצב את פניה של רמת השרון לדורות. 

רמת השרון, יותר מכל עיר אחרת באזור השרון הדרומי, ניצבת על סף הכרעות אסטרטגיות. על שולחן הניתוחים של ראש או ראשת העיר הבאים, ביחד עם אגף ההנדסה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ישכבו שורת פרוייקטים חסרי תקדים בהיקפם, שיקבעו את אופייה של רמת השרון בחמישים השנים הבאות. מדובר בין היתר באישור תב”עות, תוכניות בנייה, תוכניות לפיתוח תשתיות והיתרי בנייה לכמעט 20,000 יחידות דיור, שטחים מסחריים, מגדלי משרדים ומבני ציבור במתחם פי גלילות, מתחם אצטדיון הטניס, מתחם צומת מורשה (בהמשך לפרוייקט מגרש אלקו), מתחם הסינמה סיטי (בהמשך למגדל שכבר ניבנה), ואולי אף מתחם תע”ש שמיועד לפינוי בעתיד.

היקפי המכירות הצפויים בפרויקטים חדשים אלה נאמדים, בהערכות סולידיות, בסכום כולל של מעל 100 מיליארד שקלים!

כמות אדירה כזו של תכנון ובנייה, שתכפיל בעשורים הבאים את מספר התושבים בעיר, מחייבת תכנון יסודי ואחראי של תשתיות תחבורה, חינוך, פארקים ומבני ציבור, וגם ראייה כוללת של פני העיר בעוד עשרים שנה, כשתסתיים מאסת הבנייה הפנטסטית הזו בכל קנה מידה. האם רמת השרון תהיה מוקפת במגדלי משרדים די מכוערים, בעיניי, כמו זה שבוקע בצמוד לסינמה סיטי?

האם השכונות החדשות בצפון רמת השרון יאופיינו בבנייה רווייה, בדומה לנווה גן? כמה שטחים יוקצו לטובת הציבור? וכיצד יתעדפו ראש או ראשת העיר הבאים את מאות מיליוני השקלים, שיזרמו לקופת עיריית רמת השרון, כתוצאה מהיטלי ההשבחה?!

שילוט חוצות, רורכברגר. צילום: מדיה היפר לוקאלית

ניסיון עם קלון

אל הישורת האחרונה של המירוץ הגיעו ארבעה מועמדים ומועמדות. יצחק רוכברגר, שכיהן כראש עיריית רמת השרון בין השנים 2003–2013, והורחק מכל תפקיד ציבורי למשך כמעט עשור לאחר שהורשע בעבירות של מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד וזיוף מסמך, ונדון לשישה חודשי עבודות שירות.

רוכברגר מביא עמו ניסיון וקלון. בנוסף להרשעתו בפלילים, באוקטובר 2021 אימץ מחוז תל אביב במשרד הפנים את המלצות הוועדה לחיוב אישי לחייב את רוכברגר לשלם מכיסו עבור שתי התנהלויות בלתי תקינות בתקופתו כראש עירייה: החיוב הראשון נוגע לחריגה בהוצאות פיתוח (תב”רים) בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנת 2013, שהייתה שנת בחירות בה התמודד רוכברגר לראשות העירייה, וזאת בשלושה תב”רים:  דרך השרף, פארק הנצח ואצטדיון הכדורגל. בגין חריגות אלה חויב רוכברגר ב-15 אלף שקלים.

החיוב השני נוגע לחריגות בשכר לבכירים בעירייה. בגינן חוייב רוכברגר ב-15 אלף שקלים נוספים.

שלושת המועמדים האחרים, הם הפרסומאי גיא קלנר שהיה בברית פוליטית במשך שנים ארוכות עם רוכברגר ופרש ממנה לאחר שכל הנראה לא הובטח לו להיות מספר 2, ושתי נשים שמביאות עימן משב רוח רענן (וחוסר ניסיון מוניציפלי) – עורכת הדין גייל שורש, לשעבר בכירה במוסד וכיום יזמית בתחום קידום נשים במגזר העסקי והציבורי, ועורכת הדין קרן ברנדס מקסימוב.

גייל שורש, שילוט חוצות. צילום: מדיה היפר לוקאלית

מחסום ה-40%

שורש וקלנר מזוהים עם מחאת קפלן, להבדיל מרוכברגר, שאמנם צמח במפלגת העבודה, אך נהנה על פי ההערכות מתמיכה משמעותית בציבור תומכי ש”ס והליכוד ברמת השרון (אם כי לא רק מהם). ההערכה היא, כי לרוכברגר יש סיכויים טובים לעבור את רף 40% ולהיבחר בסיבוב הראשון, אך יהיה לו הרבה יותר קשה לנצח אם ייגרר לסיבוב שני. 

קרן מקסימוב ברנדס וגיא קלנר בשלטי חוצות. צילום: מדיה היפר לוקאלית

אם הציבור ברמת השרון ייצא בעוד כשבועיים לקלפי בהמוניו, בשיעורים גבוהים, יגברו הסיכויים לקרב צמוד ולסיבוב שני.

מה שיכריע את תוצאות הבחירות ברמת השרון, בסופו של דבר, הוא אחוז ההצבעה.