בית המשפט המחוזי מרכז לוד גזר בשלישי, 8 באפריל 2025, מאסר עולם, 60 שנות מאסר במצטבר וכן פיצוי של 2.4 מיליון שקל על אחמד ומחמוד זידאת, בני משפחה מחברון, שביצעו פיגוע משולב ברעננה בינואר 2024.

במסגרת הפיגועים נדרסה למוות עדנה בלושטיין ז”ל (80 במותה), שעמדה בתחנת האוטובוס יחד עם רבים נוספים אשר נפצעו, חלקם באורח קשה מאוד.

תמכו בטבח 7.10

בכתב האישום נטען כי השניים מזדהים כתומכי חמאס והביעו תמיכה במתקפת הטרור ב-7/10/23, ועל רקע זה הם החליטו להוציא לפועל פיגוע המשלב דקירה ודריסה, שיביא למותם של כמה שיותר ישראלים ברעננה.

לשם כך הם נטלו רכבים מעסק שטיפת המכוניות בו עבד אחמד, והתפצלו על מנת לבצע פיגוע בשתי זירות שונות, ובכך להגדיל את מספר הנפגעים.

אחמד הבחין בהולך רגל, האיץ לעברו ודרס אותו, תוך שהוא חוצה אי תנועה ומתנגש ברכב נוסף. לאחר מכן הסתער באמצעות סכין לעבר רכב נוסף, הבריח את הנהגת מהרכב ונסע במטרה לאתר קורבנות נוספים.

הוא הבחין בשני הולכי רגל, האיץ את הרכב לעברם, דרס אותם בעוצמה רבה, יצא מהרכב והחל לדקור את אחד הקורבנות בסכין.

18 פצועי דריסה

במקביל, נסע מחמוד ברחוב אחוזה בעיר, הבחין בהתקהלות של אנשים בתחנת אוטובוס, האיץ את רכבו לעברם ודרס כמה מהם, עד שהתנגש בתחנת האוטובוס עצמה.

18 מתוך 25 האנשים שעמדו בתחנה נפגעו כתוצאה מהדריסה בדרגות חומרה שונות ונזקקו לטיול רפואי. עדנה בלושטיין ז”ל נפצעה אנושות וזמן קצר לאחר מכן נקבע מותה.

התנקשות בדו”צ

בנוסף, בדצמבר 2023, החליטו השניים להתנקש בדובר צה”ל בשפה הערבית, סא”ל אביחי אדרעי, וזאת על רקע תפקידו הייצוגי.

בית המשפט ציין בגזר הדין כי הנאשמים פעלו מתוך איבה עמוקה למדינת ישראל וליהודים באשר הם ומתוך רצון לקחת חלק במלחמת החמאס נגד ישראל.

בפרקליטות הגיבו: “מדובר בפיגוע טרור רצחני, שבוצע באכזריות רבה, מתוך מניע גזעני ואידאולוגיה קיצונית, ועל רקע מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. הנאשמים תכננו וביצעו פיגוע דריסה ודקירה קטלני בשתי זירות במקביל בלב העיר רעננה. כמו כן, פעלו הנאשמים לקדם פיגועים נוספים נגד אזרחים, כוחות הביטחון ודובר צה”ל בערבית. בית המשפט העביר מסר חד וברור כי דמם של אזרחי ישראל אינו הפקר, וכל פיגוע טרור יוביל להשתת עונשים חמורים, קשים ומרתיעים במיוחד”.

עו”ד ליקול טמסוט, המייצגת את משפחתה של עדנה בלושטיין ז”ל, סיכמה: “המשפחה עודנה כואבת את לכתה של אימם וסבתם היקרה בנסיבות הטרגיות. השופטים שמו לנגד עיניהם את דמותה בבואם להחליט על גזר הדין. שום דבר לא יחזיר את שנלקח מהמשפחה, ואולם יש למשפחה הקלה, ולו מעטה, בידיעה כי בית המשפט התייחס לרצח המזוויע הזה בחומרה הנדרשת”.