נפילות הטילים הבליסטיים, שנשאו 450 ק”ג חומר נפץ, בערד ובדימונה אמש (מוצ”ש, 21.3.26), הזכירו לתושבות ותושבי ערי השרון כי אין הגנה הרמטית גם על הרצליה, רמת השרון, כפר סבא, רעננה, הוד השרון וכפר שמריהו.

על רקע הפגיעות הקשות בדרום הארץ, כ-175 פצועים מהם 12 באורח קשה, וזירות ההרס, ההדף, הרסיסים והשריפות, מתחדד הצורך למהר להגיע למרחבים המוגנים מייד עם השמעת ההתראות המקדימות ולא להמתין לאזעקות. מיגון מיטבי הוא צו השעה.

צה”ל מתחקר מה קרה

השאלה הגדולה, שעימה הלכו לישון תושבות ותושבי ערי השרון ואיתה פתחו את הבוקר, היא מה קרה למערכות היירוט? איך הצליחו שני טילים בליסטיים איראניים להסתנן מבעד למערכות ההגנה האווירית של ישראל, תוך פחות משעתיים, ולפגוע בזה אחר זה בשכונות מגורים בשתי ערים בנגב.

על פי תחקיר ראשוני של צה”ל, מערכות ההגנה האווירית זיהו את שני הטילים האיראניים ופעלו, אך לא הצליחו ליירט אותם.

דובר צה”ל התייחס לכישלון היירוט של הטיל שפגע בעיר ערד: צה”ל אישר כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו כנדרש, אך מסיבה שטרם הובהרה, לא הצליחו ליירט את הטיל. האירוע נמצא בתחקיר מבצעי מעמיק.

בתגובה לשמועות שנפוצו, לפיהן האיראנים ההשתמשו כביכול בחימוש חדש, בצה”ל מבהירים כי לא מדובר בחימוש מיוחד או שונה מהמוכר, ושוללים שמועות על טכנולוגיה איראנית חדשה ששימשה בתקיפה זו.

תא”ל חיימוביץ מסביר

תת אלוף במילואים צביקה חיימוביץ’, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית וכיום פרשן בערוץ 12, ניתח את ההתפתחות החדשה בליל אמש בטור פרשנות שפרסם בעיתון “ישראל היום”.

חיימוביץ’, תושב הרצליה, כתב כי שלושה שבועות במלחמה ומעל ל-430 טילים בליסטיים ששוגרו מאירן לישראל – על כלל הסוגים, ראשי הקרב ואתרי השיגור השונים ברחבי איראן – הוכיחו כי קרב ההגנה הבליסטית מורכב ומאתגר, עם מאפיינים שונים ומשתנים. לדבריו, “כול יירוט מתחיל מחדש ומביא עימו את המורכבויות שלו. אין יירוט קל ואין כמעט יירוט שדומה באופן מוחלט לקודמו”.

חיימוביץ הדגיש, כול 4 מערכות ההגנה האווירית הישראליות ו-3 המערכות האמריקניות, כבר התמודדו בהצלחה מול איומים איראניים בשבועות האחרונים. יחד עם זאת, המשפט של “אין הרמטיות בהגנה” הוכח שוב כנכון בליל מוצאי שבת, לאחר שתי ההחטאות בערד ובדימונה.

תא”ל חיימוביץ הסביר, כי תחקיר אירועי החטאת היירוטים במוצאי שבת בדימונה ובערד, כולל מספר שלבים וכמה מוקדים:

1. להתחקות אחר מסלול הטיל המאיים ומאפייניו ולוודא כי הטיל בתצורתו מוכר וממודל במערכות ואין מדובר באיום חדש (לפי התחקיר הראשוני בחיל האוויר נמסר כי מדובר באיום מוכר שכבר יורט בעבר).

2. שחזור של התנהגות מערכות היירוט ומעבר שלב אחר שלב מהגילוי, דרך ההחלטה על היירוט ועד מסלול המיירט לעבר המטרה ולנסות למצוא כשלים באחד מהתהליכים.

3. מעורבות האדם בתהליך – מהתכנון המבצעי, דרך ההיערכות ועד לתפעול בזמן אמת של מפקדי ולוחמי המערכת.

4. במקרה האמור של כשל יירוט כפול – יידרש לבחון את צירוף המקרים וסמיכות המרחב (דימונה וערד) והזמן (הפרש זמנים קטן בין האירועים).

צביקה חיימוביץ’ סיכם: “מוקדם להעריך, אך אין לי ספק שהתחקיר ימוצה, ובסופו תתברר סיבת ההחטאות”.

צפו בזירת ההרס העצום בערד ממעוף רחפן:

מערכת אמריקנית פספסה

במקביל פרסם כתב מעריב, אבי אשכנזי, כי מתחקיר ראשוני עולה שמערכת היירוט האמריקאית מסוג טד הייתה אמור ליירט את הטיל בערד אולם היא פיספסה. כרגע נבדק האם מדובר בטעות אנוש או בתקלה טכנית.

מערכת הטד היא מערכת מקבילה למערכת חץ 2 הישראלית, והיא מיירטת במרחב האטמוספרה, כלומר בגובה נמוך יחסית.

גם באירוע בבית שמש הייתה זו מערכת הטד האמריקנית, שפספסה את הטיל הבליסטי, שהיה דומה לטילים שפגעו בדימונה ובערד במוצ”ש.

תגובת דובר צה”ל: “צה”ל מדגיש כי ההגנה לא הרמטית, ועל כן יש להמשיך ולהישמע להנחיות פיקוד העורף”.

צפו בזירת נפילת הטיל הבליסטי האיראני בלב שכונת מגורים בערד: