“20 שנה לא נלחמתם בחמאס, אז תלחמו אחרי שהחטופים יגיעו ובטח שלא נצטרך שהחיילים שלנו יסכנו את החיים שלהם – קודם החזרת החטופים, אחרי זה נסיים את הלחימה”. את הדברים הקשים הללו אמר בדיון בכנסת יגאל סרוסי, אביו של החטוף אלמוג ז”ל, 87 ימים לאחר החטיפה.

במשך כמעט שנה קיווו התפללו האב ובני משפחות החטופים שקולם יישמע היכן שצריך. אמש את אשר יגורו בא להם: אלמוג סרוסי, בן 25 מרעננה, הושב לישראל – בארון קבורה עטוף בדגל ישראל, יחד עם חמש גופות של חטופים נוספים.

בוקר שבו צריכה הייתה מדינת ישראל, בימים נורמליים, לציין בברכת “שלום כיתה א” לילדי הגן – החל בבשורה הקשה על הירצחם בשבי של צעירי הארץ הזאת, אלה שלפני לא יותר מידי שנים הלכו בעצמם לכיתה א’. השבר והכאב גדולים מנשוא. הצלקות יישארו כאן לתמיד.

אלמוג ז”ל הותיר אחריו את הוריו, יגאל ונירה ואחותו עמית. הוא מתואר כ”בחור מלא חיים ואור שאהב לטייל בכל הארץ עם הג’יפ הלבן שלו והגיטרה”. אלמוג נחטף מהמסיבה בנובה שבה היה עם שחר חברתו. שחר נרצחה.

אלמוג נשאר עם לנסות לסייע לחברה טרם הירצחה – ונחטף לעזה. לאחר 11 חודשים של אופטימיות זהירה ואמונה גדולה מצד בני משפחתו וקרוביו – הגיעה הבשורה ששמה קץ לתקוות ובישרה את הצטרפות קרוביו למשפחת השכול הישראלית, שהולכת ומתרחבץ