כשדני פרידלנדר מדבר על המלחמה, שצף הדיבור שלו עולה הילוך בהתאמה. ניכר כי חשוב לו שקולו יישמע. הוא מקפיד להשתמש בניסוחים עדינים, אם כי עמוק בפנים אין לו בעיה להיות בוטה הרבה יותר ביחס למצב. אבל לא כעת.

“זה קצת שואתי מה שקורה לנו עכשיו”, הוא מנתח את הזוגיות שלנו עם המדינה, “ב-7 באוקטובר גילינו שהמדינה שלנו קצת אימפוטנטית. אנשים הלכו כצאן לטבח ופגשו את הרוע האנושי שלא האמנו שעוד קיים – והמדינה הגדולה שחשבנו שאנחנו גרים בה נכנסה לחרדת ביצוע.

“זה בסדר גמור כשמדובר בבני זוג, וזה קורה לכולם. כשאתה מגלה את זה על המדינה שלך – זו בעיה קשה”.

פרידלנדר, פסיכולוג קליני מומחה, שהיה במשך ארבע עונות חבר צוות דומיננטי במיוחד ב”חתונמי”. שם גם עשה מהפך מיתוגי עצמאי שהוא גאה בו מאוד, כשהפך את ה-ר’ המתגלגלת המפורסמת לסימן היכר שלו – שאפילו זיכה אותו בחיקוי ב”ארץ” נהדרת”. בימים אלה הוא משלים הקלטת פודקסט משלו, כאן ברמת השרון.

הוא לא מסתיר שמטרת הראיון מבחינתו היא הבעת תמיכה מובהקת, מוצהרת וברורה בחברתו מגיל 12, גייל שורש, שמתמודדת לראשות העירייה – אבל לכך עוד נגיע.

דני פרידלנדר וגייל שורש בשיחה באולפן. צילום: פרטי

הבלתי מנוצחים

“אחד הדברים הכי משמעותיים וחשובים בהתמודדות עם מצבים כמו של המדינה, זה הצורך להכיר ולהודות בהפסד. רק ככה אפשר לצעוד קדימה. לא מזמן התארחתי בפודקסט של אריק זאבי שנקרא ’43 שניות’, שם דיברתי על חשיבות ההכרה בהפסד.

“זאבי הגיע עם תקוות ענקיות לאולימפיאדה בלונדון ב-2012. היריב הגרמני הכריע אותו תוך 43 שניות. שעה ורבע אחר כך הוא אמר בדמעות: ‘לא דמיינתי תסריט גרוע כזה, שתוך פחות מדקה אני אסיים את ההופעה האחרונה שלי באולימפיאדה. עשיתי טעות ושילמתי עליה. נכשלתי בגדול’. זו הייתה הדרך הנכונה להתחיל בשיקום האישי שלו.

“רק ככה מתחילים מחדש ורק אצלנו ראש הממשלה עוד לא מודה בכישלון”.

אפשר להשתקם מהאסון הזה בכלל?

“ביחד נשתקם, אבל כדי ללכת קדימה קודם צריך להכיר בהפסד. כל הקונספציות קרסו. טילים תוצרת בית כביכול הפכו איום אסטרטגי. זה לא בכדי קרה כשאנחנו מפוצלים ומוחלשים”.

פרידלנדר מדבר על “קריסת הקונספציות הגבריות”. הוא מציע מהפך. “כל השנים היו גברים שאמרו לנשים פחות או יותר ‘אתן תסתמו’, בדיוק כמו שאמרו לתצפיתניות. זו היהירות הגברית. הסיבה היא שבבסיס הפסיכולוגי של גברים נמצאת המחשבה שאיבר המין הזכרי הוא בלתי מנוצח.

“ובאמת תמיד חשבנו שאנחנו מנצחים – בזכות גדר משוכללת למשל. פגשנו כולנו את החוסר האונים ואני תוהה – האם לא הגיע תורן של נשים לנהל את העולם? אנחנו הגברים לא יודעים לנהל, עושים דברים בכוחנות וחד ממדיות. גבר יכול להחזיק בקונספציה אחת. נשים יכולות להחזיק כמה קונספציות, ולא להתבלבל. אנחנו לא יכולים לעבוד בו זמנית”.

היא לא פריירית

וכאן הוא מגיע לחברת נעוריו, גייל שורש, המתמודדת לראשות עיר מגוריו, רמת השרון. “גייל ואני חברים מגיל 12. היינו בצופים יחד. ניהלנו שבט צופים גדול. חיינו בצופים על גבעת התחמושת. כבר אז ראיתי את הניצנים של הבן אדם הערכי. אני כל כך סומך עליה ורוצה לתת לה את המפתחות של העיר.

“גייל היא אדם מאוד חזק. והיא גם לא פריירית. לחץ ציבורי לא יעבוד עליה. היא אדם ישר מאוד. היא לא תיכנע. אדם אחראי, לוחמת צדק. ערכית. היא עשתה במוסד דברים שהשתיקה יפה להם ומביאה איתה המון ניסיון. היא הסבירה לי את חשיבות השלטון המקומי, שבה הבית של כולנו, ואמרה לי שהיא רוצה להביא לבית שלה שלטון מקומי שפוי.

“צריך לבחור בגייל בגלל האישה שהיא. גייל מגיעה לכאן עם חזון אמיתי. היא הסבירה לי את החשיבות של השלטון המקומי ואת השליחות שהיא רואה בכך. אני רוצה להביא לבית שלי שלטון מקומי שפוי”.

גייל מתמודדת מול יצחק רוכברגר, שהיה ראש עירייה בעבר ועל אף שהורשע בפלילים נחשב בעל סיכוי לחזור ללשכה.

“זה הפך לנורמה שפוליטקאים מורשעים מנהלים את המדינה ואת הבית שלנו. רוכברגר זה איש שהורשע בפלילים. הכספים הגדולים נמצאים בשלטון המקומי. רמת שרון עיר ליברלית, בעצרות וקפלן אנחנו הולכים לכעוס על ביבי -אז אני לא מבין איך יש מי מוכנים שלוותר לרוכברגר, להחליק למענו את עברו.

“אני רוצה מנהיגות ישרה לגמרי -למען ביתי ולמען ביתם. גייל לא צריכה ג’ובים. היא תפעל נגד ההדתה בעיר ותגיד גם מה שלא נוח לה – זו ההובלה שאני רוצה”.