מי אני?

“גיא אלמוג, בן 46, נשוי למירב, גננת ברמת השרון ואבא לארבעה ילדים – הבן הגדול –  ניב, בן 17, לומד בתיכון ‘היובל’ בכיתה י”א, תאומים  מקסימים – נועם ותומר שחוגגים עכשיו בר מצווה, בכיתה ז’, לומדים בחטיבת הביניים ‘רעות’, ומשחקים כדורסל בבני הרצליה, ואחרונה חביבה – שירה הנסיכה שלי, בת שמונה וחצי, לומדת בכיתה ג’ בבית ספר ‘יוחנני’. אני עובד באמזון כארכיטקט מערכות תוכנה,  וגר בשכונת אשרמן-אמה טאובר בהרצליה הירוקה”.

גיא אלמוג. צילום: פרטי

איך הגעת דווקא לשכונה הזאת?

“אני  גר בשכונה 20 שנה, וגר בהרצליה 22 שנה. נולדתי וגדלתי בגבעתיים. בגיל 25 התחתנתי והגעתי להרצליה בעקבות אשתי מירב. הגענו לשכונה הזאת כי הפרויקט היה חדש והאזור מאוד נראה לנו מבחינת בתי הספר וגני הילדים האיכותיים שבו, והקרבה להורים שלה”.

מה היתרונות של השכונה?

“השכונה ברמה סוציו אקונומית גבוהה, יש קהילתיות מאוד חזקה, אנשים מאוד עוזרים אחד לשני, החל מגני הילדים ועד גילאי החטיבה והתיכון.  בנוסף, המיקום של השכונה מצוין – קרוב לכביש 531, בסמיכות לרעננה ובקרבה לפארק הרצליה ולכל המקומות המרכזיים בעיר”

תספר על הפעילויות הבולטות שלך בתור פעיל חברתי בשכונה ובכלל.

“אני מאוד פעיל בקבוצת בני הרצליה כדורסל. אני אחד האוהדים השרופים שלהם,  ומשמש כיו”ר האוהדים שלהם.  השנה זכינו בגביע המדינה בכדורסל והבאנו גביע לראשונה מזה 27 שנה שזה הישג יוצא מן הכלל. אחד הדברים שחסרים לנו זה אולם כדורסל ראוי בהרצליה. זה דבר שמאוד היינו רוצים לראות קורה במהרה בימינו. בנוסף,  התנדבתי בעבר בשלושה בתי ספר – לימדתי מתימטיקה תלמידים  בכיתות ז’ עד י”א. עזרתי  להם כחלק מהכנה לבגרות”.

מה אתה עושה בשעות הפנאי?

“אחד מהתחביבים שלי הוא לטייל בשבילי הארץ. עשיתי את שביל ישראל לכל אורכו מעל 1,000 ק”מ ביחד עם הילדים שלי. עשינו גם את שביל הגולן. אנחנו מטיילים וחורשים את הארץ ברגליים. בנוסף, אני מאוד אוהב לצלול ביחד עם הילדים שלי ונמצא הרבה באילת ומאוד נהנה מזה. אני גם עושה הרבה ספורט, כמעט כל יום.  אני שייך לקבוצת ספורט גברים מטעם עיריית הרצליה שהיא חלק מפעילות שנקראת ‘נעים בעיר’ של עיריית הרצליה”.

משפחת אלמוג בהרכב מלא. צילום: פרטי

אני מאמין ש….

“אני מאמין שמי שעושה טוב בעולם הטוב חוזר אליו בחזרה, ולכן אני מאוד עוזר ומסייע לכל מיני אנשים ולכל מיני ארגונים בכל דבר שאני יכול – אם זה להתנדב בבתי הספר, להיות מעורב, להעביר הרצאות, ללוות טיולים, לעזור לאנשים שפונים אלי – גם כאלה שאני לא מכיר – בניהול הקריירה שלהם ובמציאת עבודה. אני מאוד נהנה מזה ואוהב לעזור.

” בנוסף, אני מאמין שיום שעובר לא חוזר לכן אני מקדיש הרבה מאוד מהזמן שלי לצבור חוויות עם המשפחה, החברים והילדים ולהשתדל ליהנות מהחיים כמה שאפשר כי בסופו של דבר מה שזוכרים זה את החוויות ולא את השגרה”.