הכל כאן זז כל כך לאט. כאילו לא מספיקה המלחמה המדשדשת והדיכאון הכללי ברחובות, גם נהיגה ברכב הפכה להיות סוג של סיוט – גם אם מצליחים איכשהו להתחמק ממהדורות החדשות ברדיו.

מזדחלים בפקק. צילום: מערכת

נסו לדוגמה לצאת או להיכנס להרצליה בשעות השיא, שהפכו להיות מרבית שעות היום למרבה הצער. בחודשים האחרונים, המשימה הזו דורשת אורך רוח. הרבה אורך רוח. הפקקים הולכים ומתארכים כאשר עומסי התנועה ניכרים היטב גם בתוך שכונות העיר. אתגר לבעלי לב חזק: צאו בבוקר מגליל ים, למשל.

מזרח ומערב

הרצליה אינה ככל הערים. קודם כל כי היא באמת עיר נפלאה לתושביה. שנית, היא בנויה כאשר חלקיה ושכונותיה מרוחקות האחת מהשנייה. ההפרדה הבולטת ביותר היא בין מערב העיר, הרצליה פיתוח ואזור התעשייה, ליתר חלקיה. שנים מדברים בעירייה על חיבור מערבה של העיר למזרחה, אבל זה לא באמת קורה.

יריב פישר. יש לו תוכניות. צילום: דוברות עיריית הרצליה

עם עומסי תנועה בסדר גודל כזה, כשהפקקים בשבעת הכוכבים בלתי נגמרים ולהגיע ממרכז העיר לפיתוח עשוי לקחת לעתים כשעה בקירוב, למה שיתחברו מזרח ומערב – ומי בכלל ירצה לחצות לצדה השני של העיר. זו בעיה אסטרטגית שתלך ותחמיר אם לא יימצא פתרון.

איך זה קרה? קודם כל צריך להודות שזה קורה בכל המדינה, או כמו שהגדירה תושבת חוץ, “בכל מקרה, אחרי הפקק בשבעת הכוכבים אגיע לפקק באיילון”. הגורם השני והשני והמשמעותי מסתכם בשתי מלים: גליל ים.

מתמטיקה פשוטה

יריב פישר, ראש העירייה החדש, מודע היטב לאתגר שלפניו. בראיון ל”שרון אונליין” הוא מבהיר כי התחבורה והחינוך יהיו בראש מעייניו בקדנציה הזו. לדבריו, זו מתמטיקה פשוטה. “הרצליה הייתה עיר עם 80 אלף תושבים והיום מתגוררים בה 120 אלף תושבים. במבחן המציאות לא בנו כאן תשתיות מתאימות לגידול בעשור האחרון: לא שבילי אופניים, לא כבישים. שום דבר לא קרה כאן”.

פישר אומר כי ברור לו וכדאי שיהיה ברור גם לתושבים שאין פתרון קסם לבעיה בשלב זה, אבל “אנחנו הולכים לטפל בנושא הזה בגדול”. בשלב הראשון, צפויה העירייה להקים בטווח הקרוב מערך שאטלים פנים-עירוני. “מעבר לזה”, הוא אומר, “אין מה לעשות – כל אחד מאיתנו צריך גם להכיר בזה שדרך התחבורה של פעם כבר לא רלוונטית. גם אני חוטא ומקפיץ את הילדה לגן במרחב 500 מטרים מהבית. כולנו צריכים לעשות סוויץ’ בראש שזה נגמר”.

פקק תנועה גם ברחוב שנקר. איך מתקדמים? צילום: פרטי

פישר מוסיף: “אנחנו נדאג לייצר אלטרנטיבות שיאפשרו לנוע בעיר בלי רכב. נקים עוד ועוד שבילי אופניים, נפתח מערך תחבורה של שאטלים, נקים ושדרג חניונים כמו זה של הרכבת, נרחיב את נעים בסופש בסוף השבוע בעיר. נדחוף בכל הכוח את מחלף הרב מכר – זה מאסט. חלק מהתהליכים ארוכי טווח – שנתיים שלוש”.

להאריך את הקו

לדברי ראש העירייה, “חטא קדמון” ומשמעותי שהוא ינסה לשנות, אם כי הסיכוי לא גבוה, הוא העובדה שהקו הירוק המתוכנן לא יגיע לתוך הרצליה – מה שעשוי היה להוות חלק מפתרון הוליסיטי.

“העיר תגדל בכל מקרה בשנים הבאות בעוד 30-50 אלף תושבים”, מסביר פישר, “זה אתגר גדול וכך אני מתייחס אליו. לא במקרה מיניתי את אייל פביאן, הסגן שלי, למחזיק תיק התחבורה העירוני. אייל הוא איש רציני מאוד וכבר לומד היטב את התחום. אני מאמין שביחד נוכל לעמוד במשימה”.