מכול הערים במדינה איך הפכה דווקא רעננה – פעם “פנינת השרון” – לזירה של אלימות ושנאה?!

איך הידרדרה לתהום – כפי שראינו במחזות הזוועה בבית סמואלי, בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה – דווקא העיר, שבמשך עשרות שנים הייתה אות ומופת לחיים משותפים בכבוד, ולהבנה והתחשבות הדדית בין חילונים ודתיים, ימנים ושמאלנים.

התשובה שלי פשוטה: את רעננה מוביל, בשש השנים האחרונות, ראש עירייה חיוור, חלש, לעתים בוטה ובעיקר – נעדר יכולת מנהיגותית.

זו הסיבה, בעיניי, שהמהומות פרצו דווקא ברעננה.

עיר שאין לה מנהל בעל שיעור קומה.

עיר שאין בה ראש עירייה, שרואה צעד וחצי קדימה, ויודע לנצל את מעמדו בקהילה כדי ליישם בזמן אמת פתרונות מוסכמים ולהרגיע.

הכתובת הייתה על הקיר

שיהיה ברור – חיים ברוידא לא אחראי לפרוץ האלימות ברעננה.

הוא לא רצה בה, אין לו שום חלק בה, ובוודאי לא ליבה אותה. ההיפך הוא הנכון.

ונכון, הרוב הגדול של המתפרעים מחוץ לבית הכנסת הרפורמי ברעננה, באו מחוץ לעיר. קיצונים ופרובוקטורים “מקצועיים”.

אבל הכתובת הייתה על הקיר. הרשתות החברתיות געשו סביב האירוע ברעננה עוד לפני יום הזיכרון.

איך אני יודע, שברוידא היה מודע לנפיצות האירוע, וכשל בטיפול?

הנה מה שהוא בעצמו פרסם בדף הפייסבוק שלו לפני טקס יום הזיכרון: “אני מבקש להבהיר. בתחומי העיר רעננה לא מתקיים הערב כול אירוע או ‘טקס זיכרון ישראלי פלסטיני’. האירוע עצמו מאורגן על ידי משפחות שכולות ישראליות. הוא מתקיים בתל אביב, באותה מתכונת, זו השנה ה-20 ברציפות, ומוקרן בשידור חי. כל אזרח יכול להיכנס ללינק ולצפות מהבית בשידור החי. קהילות ברחבי הארץ מהדרום ועד הצפון (ראו צילום) הזמינו לצפות איתם על מסך טלוויזיה באירוע, המתקיים כאמור בתל אביב!!! לצערי דווקא ביום הזה, יש מי שמנסים בתוכנו ללבות אש ברעננה, ולעוות את האמת, על אירוע שאין לו כל זיקה עירונית”.

ברוידא ידע שיש מי שמנסים ללבות אש גדולה ברעננה.

אבל מה שבאמת היה חשוב, זה להסביר שלא הוא אשם, ושלא מדובר באירוע עירוני.

ככה לא מתנהל מנהיג. כך נוהג פוליטיקאי קטן. עסקן.

כתם בהיסטוריה של רעננה

גילוי נאות: אני סולד, מסתייג ומתנגד לקיום טקס יום זיכרון אלטרנטיבי, יהודי-פלסטיני, ומגנה את יוזמיו ומארגניו.

הפגיעה במודע ברגשות משפחות שכולות ישראליות רבות, שבזכות ההקרבה שלהן כולנו חיים כאן, דווקא ביום הכי קדוש להן ולנו, היא בלתי נסלחת. בעיניי זוהי אטימות, חוסר רגישות, עזות מצח וחוצפה בשמה של אידיאולוגיה רדיקלית, לא משנה מאיזה צד.

מכול הימים בשנה – דווקא ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל צריך לתקוע אצבע בעין? ומה השלב הבא? טקס יום שואה אלטרנטיבי, שבו יזדהו בני דור שני ושלישי לקורבנות השואה, עם צאצאי הרוגי המשטר הנאצי?

מצד שני, באותה נשימה, זכותה של הקהילה הרפורמית ברעננה להקרין את הטקס האלטרנטיבי על מסך גדול בבית סמואלי.

נכון, זה מקומם, זה מרגיז, אבל זוהי זכות יסוד שלהם. זוהי השיטה הדמוקרטית, וטוב שכך.

שלטון החוק בישראל אינו נותן לאף רשות מדינתית, בטח לא לעיריית רעננה, סמכות לאסור או לבטל אירוע כזה. אפילו אם הוא מתקיים בבניין ברחוב הפרחים, ששייך לעיריית רעננה, והוקצה על ידי העירייה לקהילת רענן לצורך ניהול בית כנסת רפורמי. זכותם.

חסר: מנהיג שסופרים אותו

מה כן אפשר היה לעשות?

ראש עירייה שרכש לעצמו מעמד אמיתי בקהילה, כזה שכול הפלגים והזרמים ברעננה סופרים אותו בזכות אישיותו ופועלו, לא רק בגלל שקיבל הכי הרבה פתקים בקלפי ויש לו לשכה ברחוב אחוזה, היה יכול לפתור את הבעיה מבעוד מועד.

אם היה ברעננה מנהיג ולא עסקן פוליטי, הוא היה עוזב את כול ייתר עיסוקיו בבוקר ה-28 או 29 באפריל 2025, ומשכנע את מארגני ההקרנה וראשי הקהילה הרפורמית להעביר אותה למיקום אחר, או למועד אחר (לא חייבים להקרין בשידור חי), או מוצא פתרון יצירתי אחר.

ברוידא שוב עסוק בתירוצים

אצל ברוידא, האיש שבמשמרת שלו הוכתם שמה הטוב של רעננה, העניינים כרגיל.

בשני, 5 במאי 2025, שישה ימים לאחר הפוגרום ברעננה, הוא פרסם פוסט ארוך שבו הוא מאשים את כולם חוץ מאשר לקחת אחריות בעצמו.

“כמה מילים אישיות”, כתב, “לאור מחול השדים ברשתות וערמות של פייק ניוז ודיסאינפורמציה, שגורמים פוליטיים אינטרסנטיים מימין ומשמאל, מפיצים ב-72 השעות האחרונות… אני כותב את עמדתי הברורה כפי שכבר אמרתי. לא צריך לחפש כאן שום אלטרנטיבה או סימטריה לשכול הישראלי. ודאי לא אחרי ה-7 באוקטובר. מעולם לא הלכתי ואין לי כוונה ללכת לאף אירוע ‘אלטרנטיבי’. אני בטוח שזו עמדת הרוב המכריע של הציבור. יותר מכך, אירועים מפלגים של כאב השכול, לא אמורים להתקיים ברעננה”.

וגם: “שואלים אותי מאות אנשים: מדוע אשרתי הטקס? חוזר ואומר. הטקס לא אושר על ידי. בצהריי ערב יום הזיכרון, כאשר הדבר הובא לידיעתי לראשונה, ניסיתי לבדוק את מכלול האפשרויות. אך נאמר לי מפורשות גם על ידי גורמי המשטרה, כי אין מבחינתם עילה חוקית לביטול ההתכנסות. הטקס הזה נצפה שנים ארוכות במסגרות רפורמיות בכל רחבי הארץ. אני מכבד את חופש ההתאגדות ואת חופש ההתכנסות. זה חלק מהותי מחופש הביטוי. יחד עם זאת, כבר בשבוע שעבר ביקשתי לבחון כיצד ניתן להימנע מקיום אירועים פרובוקטיביים ברעננה, כדי לשמור על אחדות ושלום הציבור באשר הוא, מימין ומשמאל. חייב שיאמר, כי מחאות כמו גם הפגנות מאושרות על ידי משטרת ישראל בלבד. הם הסמכות הבלעדית ולא ראש העיר או גורם עירוני”.

מה אתם רוצים ממני? זה לא אני.

אני ואני ואני.

הכותב הוא שותף בחברת מדיה היפר לוקאלית בע”מ, מפעילת רשת מקומונים דיגיטליים, ובהם שרון אונליין. 

שמשה שבורה מאבן שנזרקה על בית הכנסת הרפורמי ברעננה. צילום: פרטי