אני משקיף מחלוני אל גינה ציבורית נהדרת, שיזמה עיריית הרצליה, וביצעה החברה לפיתוח הרצליה – על מגרש 415 בשכונת גליל ים.

ביצעה? לא מדויק כי היא ביצעה את מרבית העבודה אך לא סיימה. הדשא מרהיב. העצים פגז. מערכת ההשקיה, חבל על זמן.

אז היכן הקוץ שבאליה? אם כל כך טוב, אז מה רע?

עבודות לבניית גן שעשועים בפארק גליל ים. צילום: אפרים הלפרין

מה שרע הוא שהחברה לא סיימה את המלאכה, ובכל זאת הסירה את הגדרות הזמניים, והתקינה את מתקני השעשועים וזאת מבלי שהשלימה תנאי יסוד לפתיחת הגינה.

אז הנה מה שחסר:

המתקנים לא עברו אישור תקינה. הגינה עצמה, מקצה לקצה, לא עברה סקר בטיחות. מדובר בשילוב של גינה ציבורית עם מדשאות. בליבה מתקני שעשועים מרובים (לא פחות מ-16 נדנדות, טבין ותקילין) אשר כעת אינן מגודרות.

בניגוד להמלצות התכנון והביצוע של המשרד לאיכות הסביבה, לא הותקנה גדר הפרדה באורך דרוש של כ-100 מטרים, למרות שיש רחוב ראשי סמוך, כביש “סרגל” דו כיווני דו מסלולי בכל כיוון עם במפרים שמצביעים על צפי  לתנועה מהירה על הציר (רחוב שולמית כהן קישיק).

שבילים מרכזיים בגינה לא נסללו (כעת כורכר גס) ולכן הם מהווים סיכון ממשי לבני אדם, בייחוד מבוגרים וילדים, ובנוסף הם נוגדים לדעתי כללי נגישות לבעלי מוגבלויות כנדרש בהמלצות הנ”ל.

ברחבי גינה מפוזרים מכשולי אבן גדולים – אבני אקרשטיין שלא נסללו עדיין כיאות.

היום, 3 ביולי 2025, הגיע פתאום מכבש שכבש את השביל בגינה הציבורית. אני מקווה שלקראת סלילתו.

עבודות לבניית גן שעשועים בפארק גליל ים. צילום: אפרים הלפרין

ומה הלאה? לך תדע: מלשכת ראש העירייה מעדכנים דיירים שיש מאמץ לסיים, אבל מבעד לחלוני אני רואה שהעבודות בגינה הן מינוריות, בעיות הליבה לא מטופלות ולכן הערכתי היא שאנו רחוקים מסיום.

על מנת לסיים בנימה אופטימית – בעתיד אנו נהנה מאד מהגינה הזו, אסור לחבלי הלידה לייאש אותנו.

ובכול זאת – רצוי היה שהדברים יתנהלו אחרת בעיריית הרצליה.

עבודות לבניית גן שעשועים בפארק גליל ים. צילום: אפרים הלפרין