חיה ברזילי נולדה לתוך רמת השרון של פעם – שדות, לולים ועגלות חלב. השבוע הלכה לעולמה, כשמאחוריה סיפור חיים שנפרש מהימים הראשונים של המושבה ועד ימי הקמת המדינה.

ברזילי הלכה לעולמה בשיבה טובה בגיל 96 ב-15 באפריל 2026, כשהיא מוקפת בבני משפחתה.

סבה וסבתה, נח וטובה עלו לארץ ישראל ב-1919 מטעמים ציוניים וגרו בשכונת נווה צדק. הם הגיעו לרמת השרון בשנת 1924 יחד עם ילדיהם וביניהם גם חיים – אביה של חיה. וכך הפכו לאחת מהמשפחות המייסדות של היישוב.

חיה נולדה ברמת השרון לחיים ואשתו דבורה, אחות לשולה ואריה. ילדותה עברה עליה בין שדות ולולים. אביה ניהל משק חקלאי גדול, וחיה לקחה חלק פעיל בעבודות – חלוקת חלב בעגלה ברחבי המושבה, איסוף ביצים וטיפול בפרות, לצד מכירת תותים וירקות מתוצרת המשק המשפחתי.

משפחת גלוזשניידר – ממייסדי רמת השרון, צילום: באדיבות המשפחה

בהמשך למדה בתיכון חדש בתל אביב, ובגיל 18 הצטרפה לשורות הפלמ”ח. היא שירתה בגדוד השלישי של חטיבת יפתח, ואף התנדבה ללוות שיירות לירושלים עוד לפני קום המדינה – בתקופה שבה הנסיעות היו כרוכות בסכנת חיים.

במהלך שירותה הכירה את בעלה, משה ברזילי, ששירת גם הוא בפלמ”ח והיה נהגו האישי של יגאל אלון.

אך לצד סיפור החלוציות והעשייה, מלווה את חייה גם כאב האובדן. אחיה, סגן אריה (כושי) גלוזשניידר ז”ל, נהרג במלחמת העצמאות בשנת 1948, לאחר שנפגע מירי צלף בקרב על טול כרם. הוא היה בן 20 בלבד, ונמנה עם ראשוני הנופלים מהמושבה רמת השרון.

זה אריה (כושי) גלוזשניידר ז”ל – נפל במלחמת העצמאות, צילום: באדיבות המשפחה

משפחת גלוזשניידר נמנית עם המשפחות שהניחו את היסודות ליישוב – נח וטובה, וכן חיים ודבורה, היו בין המתיישבים הראשונים. סיפורם שזור בתולדות המקום, וחלקים ממנו אף תועדו בספר “אוסישקין 112”, המבוסס על חייה של חיה.

חייה של חיה משקפים פרק שלם בהיסטוריה המקומית והלאומית – מהחקלאות במושבה הקטנה, דרך ימי המאבק והקמת המדינה, ועד לבניית חיים ומשפחה בדורות שלאחר מכן.

דווקא בימים אלו, שבין זיכרון לתקומה, סיפורה מקבל משמעות נוספת – סיפור של דור שהקים, נלחם, איבד – והמשיך לבנות.