לפני כחודש הכריזו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו על הקפאה בהתייקרות הארנונה, אך טיוטת חוק ההסדרים שפורסמה לאחרונה להערות הציבור, טומנת בחובה שינוי דרמטי שעלול להעלות את תשלומי הארנונה לתושבי ערים גדולות, כך פורסם ב"דה מרקר".

בישראל יש שלוש שיטות מדידה של נכסים לצורכי ארנונה, שנקבעו על פי בחירתה של הרשות מקומית והוקפאו ב-1992. שיטה אחת נקראת ברוטו–ברוטו וכוללת את חישוב הקירות החיצוניים, השטחים המשותפים וכל השטח המקורה.

שיטה שנייה היא ברוטו, הכוללת את הקירות החיצוניים ללא שטחים משותפים.

השיטה השלישית היא שיטת הנטו-נטו, הנהוגה בעיקר בערים הגדולות, הכוללת את חישוב שטחים פנימיים בלבד. תקנות הארנונה לא מאפשרות שינוי שיטת המדידה אלא כשהשתנה תחום השיפוט המקומי.

כ-86% מהרשויות המקומיות מחשבות בשיטת הברוטו או בשיטת הברוטו-ברוטו. השיטה מקלה על הגבייה מכיוון שאינה דורשת כניסה לנכס ודי במדידה חיצונית פשוטה.

בניין עיריית הרצליה. צילום: מערכת שרון אונליין

על פי טיוטת חוק ההסדרים תוכל רשות מקומית שתבקש לשנות את שיטת המדידה ולעבור לשיטה מרחיבה לבקש את אישור שר הפנים ושר האוצר. התוצאה תהיה הגדלת תשלומי הארנונה למגורים ולעסקים. השינוי צפוי להיות רגרסיבי: ככל שהנכס קטן יותר, הפער בין השטח ברוטו לשטח נטו קטן יותר, ולכן שיעור עליית הארנונה לנכסים קטנים צפוי להיות גבוה משיעור העלייה לנכסים גדולים.

בין הערים המחשבות ארנונה בשיטת הנטו נמצאת גם הרצליה בה עשויה הארנונה לעלות בשיעור ניכר, אם הן יבקשו את השינוי בשיטה.

מנגד, תושבי הערים הוד השרון, רמת השרון, רעננה וכפר סבא לא צריכים לחשוש מהשינוי כיוון ששם כבר מבקשים ארנונה בשיטה המחמירה יותר.

בנוסף לשינוי שיטת המדידה מציע האוצר מהפכה נוספת: אישור הצעת חוק ההסדרים יאפשר לכל רשות איתנה ויציבה לשנות את תעריפי הארנונה באופן שיביא לצמצום מתון והדרגתי של הפער בין תעריפי הארנונה לנכסים מסוג מגורים ונכסים מסחריים. תעריפי הארנונה לא יידרשו לאישור השרים.

מעיריית הרצליה לא התקבלה תגובה לדברים.