ד"ר שמואל חרל"פ, מבכירי אנשי העסקים בישראל, יו"ר ובעל השליטה בקבוצת כלמוביל ותושב כפר שמריהו, הלך לעולמו בגיל 82. חרל"פ נפטר בביתו כשהוא מוקף בבני משפחתו. הוא הותיר אחריו את רעייתו ענת, שני ילדים ושבעה נכדים.

במשך יותר מארבעה עשורים עמד חרל"פ בראש אחת מקבוצות הרכב הגדולות והמשפיעות בישראל. לצד פעילותו העסקית הוא נודע גם כמשקיע מוקדם בחברות טכנולוגיה, כאיש אקדמיה וכפילנתרופ שתרם עם רעייתו סכומי עתק למערכת הבריאות, למדע ולחברה בישראל.

מהפילוסופיה בהרווארד לעולם הרכב

המסלול שעשה חרל"פ היה יוצא דופן ביחס לעולם העסקים הישראלי. הוא למד באוניברסיטה העברית והמשיך ללימודי דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת הרווארד. לאחר מכן לימד מדע המדינה באוניברסיטה העברית, ובמהלך השנים המשיך לעסוק בפילוסופיה, בהיסטוריה ובפוליטיקה ולפרסם מאמרים וטורי דעה בנושאים ציבוריים.

בתחילת שנות ה-80 עבר מהאקדמיה לעסק המשפחתי. קבוצת כלמוביל נוסדה ב-1962 על ידי אביו, עו"ד עמיחי חרל"פ, סביב פעילות יבוא הרכב. שמואל חרל"פ מונה ליו"ר הקבוצה ב-1982 ובהמשך רכש את אחזקות בני המשפחה האחרים והפך לבעל השליטה המרכזי.

תחת הנהגתו התרחבה כלמוביל באופן משמעותי. לצד מרצדס-בנץ החלה הקבוצה לייבא את מיצובישי בסוף שנות ה-80, וב-1994 הצטרפה יונדאי, שהפכה עם השנים לאחד ממותגי הרכב הנמכרים בישראל. בהמשך הורחבה פעילות הקבוצה למותגים ותחומים נוספים, ובהם רכב מסחרי, מימון, אנרגיה ופעילויות נוספות הקשורות לעולם התחבורה.

ההימור על מובילאיי שהפך להשקעת ענק

אחד המהלכים המזוהים ביותר עם חרל"פ היה ההשקעה המוקדמת במובילאיי. בתחילת שנות ה-2000 זיהה את הפוטנציאל בחברה שהקימו פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם, הרבה לפני שטכנולוגיות סיוע לנהיגה ורכב אוטונומי הפכו לחלק מרכזי מתעשיית הרכב.

חרל"פ וכלמוביל השקיעו במובילאיי בשלבים מוקדמים סכומים שהוערכו בכ-12 מיליון דולר. הוא המשיך להחזיק נתח משמעותי בחברה גם לאחר הנפקתה בוול סטריט. כשמובילאיי נמכרה לאינטל ב-2017 תמורת 15.3 מיליארד דולר, שווי החזקותיו הוערך בכמיליארד דולר ואף יותר.

מאות מיליוני שקלים למדע ולרפואה

בשנים האחרונות בלטו שמואל וענת חרל"פ גם בזכות פעילות פילנתרופית רחבת היקף.

בשנת 2025 תרמו בני הזוג 10 מיליון דולר למכון ויצמן למדע, לטובת שיקום הקמפוס, המעבדות והפעילות המחקרית בעקבות הנזק הכבד שנגרם למכון מפגיעת טילים איראניים. חרל"פ הגדיר אז את מכון ויצמן כ"אייקון מדעי ישראלי וגם בינלאומי".

התרומה הגדולה ביותר של בני הזוג ניתנה לבית החולים בילינסון: כ-180 מיליון דולר, כ-600 מיליון שקל, להקמת מרכז חדש לרפואת הלב והמוח. המרכז, שייקרא "מגדל התקווה", צפוי לכלול מאות מיטות, מערכי לב ומוח, חדרי ניתוח, יחידות טיפול נמרץ, דימות ומחקר.

בני הזוג בחרו שלא לקרוא למגדל על שמם, אלא להעניק לו את השם "מגדל התקווה".

גם לאחר 7 באוקטובר התגייסו בני הזוג לסיוע, ובין היתר תרמו 120 מכוניות מיצובישי לקיבוצים ניר עוז, נחל עוז, בארי וכפר עזה.

איש עסקים, פילוסוף וספורטאי

לצד עיסוקיו העסקיים המשיך חרל"פ לאורך השנים לכתוב על החברה והפוליטיקה הישראלית ועל שאלות פילוסופיות והיסטוריות. השילוב בין השכלה אקדמית בפילוסופיה לבין עשרות שנות ניסיון בעולם העסקי היה לאחד מסימני ההיכר שלו.

חרל"פ היה גם ספורטאי פעיל. הוא החל לרוץ למרחקים ארוכים בגיל מבוגר יחסית, השלים את המרתון הראשון שלו בגיל 60 ובהמשך השתתף במרתונים נוספים. הוא עסק גם בחתירה תחרותית, וב-2005 נבחר לשאת את הלפיד בטקס פתיחת המכביה.