בתאריך 15 באפריל 2026 הובאו שני חשודים תושבי הרצליה – פנחס בראל בן ה-43 ובנו, אלי שובל בר אל בן ה-20 – לדיון בהארכת מעצרם בפני השפו רועי פרי, סגן נשיאת בית משפט השלום בתל אביב.

האב והבן חשודים במעורבות בהריגת שכנם ובן משפחתם, ראובן קריף, קבלן שיפוצים תושב שכונת נווה עמל שנורה למוות בביתו מחמישה קליעים שפילחו את החלון בליל 13.4.26.

ראובן קריף ז”ל, נשוי ואב לילדים, הוא אחיו של החשוד פנחס בראל, ודודו של החשוד אלי (אליהו) שובל בר אל, בנו של פנחס.

כפי שפורסם לראשונה במקומון הדיגיטלי, שרון אונליין, כשבוע לפני הרצח התלונן ראובן קריף ז”ל במשטרת גלילות על שריפת רכבו, שחנה ליד בית המשפחה בשכונת נווה עמל, ועל ירי שני קליעים על מכוניתה הריקה של רעייתו. המנוח ציין בתלונתו, כי הוא חושד בבני משפחתו שעצורים בדיעבד, ואשר מתגוררים בצמידות אליו (בית דו-משפחתי) בשל סכסוך ביניהם על חיבור לחשמל ומים בבניין המשותף בו מתגוררות המשפחות.

האח החשוד 

בדיון להארכת מעצרו של פנחס, אמר נציג רשויות האכיפה כי “בתאריך 13.04.2026 קרה אירוע רצח בהרצליה. החשוד נעצר בלווייה של המנוח, ועל-פי החשד עד אז היה בבריחה. לאור פעולות חקירה רבות נבקש להאריך מעצרו ב-9 ימים”.

את החשוד ייצג עו”ד גיל פרידמן, שחקר את נציג המשטרה.

הסנגור: אני מבין שהרצח היה, מישהו ירה לתוך המרפסת?

נציג המשטרה: “אנו מנהלים חקירה משטרתית ולא ניזונים מהתקשורת. לא אוכל לפרט את כל האירוע, אבל כן בוצע ירי”.

בוצע ירי מאוד מדויק למי שיושב בתוך מרפסת, ממרחק רב?

“לא אשיב על כך”.

בלשון שלנו, מה שנקרא מקצוען עשה את הירי, נכון? כך נאמר בתקשורת?

“אני לא מתייחס לתקשורת”.

לחשוד אין עבירות על נשק, נכון?

“יש לו עבירה אחרונה משנת 2017 בגין רכוש”.

והוא גם לא שייך לשום ארגון פשיעה?

“לא שידוע לי”.

למה אתה אומר שהוא בבריחה אם היה בהלוויה?

“כי החקירה היתה בלילה וצוות החקירה חיפש אותו, ניסה לאתר אותו בדרכים שלנו”.

איך נפלתם עליו? יש משהו שקושר אותו לאירוע?

“החשוד שלפנינו הוא האח של המנוח והמניע האפשרי, אזהר פה ואגיד, שמדובר בסכסוך קודם בינו לבין המנוח”.

הוא החשוד בירי או במעורבות?

“בשלב זה אנו לא עושים אבחנה. הכל בצוותא”.

כל מה שיש לכם זה ברמת המידעים, או יש גם ראיות שקושרות אותו?

“החומר שיש (הונח במעטפה סגורה וחסוייה) בפני בית המשפט”.

אמרו לו בחקירה שהוא חשוד כי היו הודעות בינו לבין הילדים שלו?

“את החשד הנחתי בפני בית המשפט. יש סכסוך”.

עשיתם אתמול חיפוש אצלו בבית ולא מצאתם אקדח, נכון?

“אקדח לא מצאנו”.

שרידי ירי מצאתם עליו?

“הוא לא נעצר בזירה”.

תחמושת נמצאה בדירה?

“לא”.

הודעות בטלפון שקושרות אותו לרצח?

“אנו במהלך החדירה לטלפונים”.

הסכסוך שאתם חושבים שהיה מזמן על כוס מים, אם ירד או לא ירד מים, זה מניע לרצח?

“לא אמרתי שהיה מזמן. זה סכסוך חי ובועט וממש לא על כוס מים”.

הוא שיתף פעולה בחקירתו?

“כן”.

ראיתי שהוא בהפרדה משאר החשודים.

“כן”.

המעצר שלו זה כדי להפעיל לחץ על הבן שלו או בגלל שבנו גם קשור לזה?

“המעצר שלו כי הוא חשוד ברצח”.

הסנגור סיכם: “אני לא מכיר את החומר וסומך על בית המשפט, אך תחושתי שיש זילות של ימי מעצר של החשוד. אין סיבה לשים אותו במעצר כדי להפעיל לחץ על כל המערכת. יורים באפלה, עוצרים ומה שיהיה יהיה. שוחחתי המון עם החשוד ויש לי תחושה שאין אפילו פיפס של ראיה. (מילא) אם מישהו שאומר שרוצה לחסל או להרוג, היית מבין, אבל סתם יריה באפלה, לעצור מישהו ל-9 ימים כדי לראות מה יהיה?  אבקש שבית המשפט יפקח ולצמצם את ימי המעצר”.

השופט, רועי פרי, החליט להאריך את המעצר בארבעה ימים בלבד: “לפניי בקשה להארכת מעצר ראשונה שהוגשה כנגד החשוד, בחשד לביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, גרימת מותו של אדם, איומים והצתת רכב מנועי. לאחר ששמעתי ברוב קשב טיעוני הצדדים, ועיינתי בתיק החקירה ובדוח הסודי, נחה דעתי כי קיים חשד סביר למיוחס לחשוד, כמו גם עילת מעצר מסוג מסוכנות סטטוטורית. ער אני גם לעברו הפלילי של החשוד בתחום הרכוש והאלימות. מצאתי להעתר חלקית לבקשת המשטרה ולהורות על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 19.4.2026”.

האחיין החשוד

החשוד אליהו שובל בר אל הובא לאולם בית המשפט באמצעות משטרת ישראל, ולא באמצעות שב”ס כפי שהובא אביו פנחס, והיה אזוק ברגליו. סנגורו, עו”ד אייל אוחיון, התנגד לכך שהחשוד אזוק, והשופט רועי פרי הורה לאנשי המשטרה להסיר באולמו את אזיקי הרגליים.

גם כאן נציג המשטרה הגיש לשופט, במעטפה סגורה, דוח סודי וחומרי חקירה.

“מדובר באירוע רצח אשר קרה בתאריך 13.04.26 בהרצליה”, טען. “החשוד הינו אחיין של המנוח. לשיטת היחידה החוקרת, לאחר ביצוע הרצח החשוד נמלט והיה בבריחה. ביקשנו 9 ימים נוספים של מעצר. אתמול בלילה החשוד נעצר בכפר סבא, כאשר בחדר שבו ישן נמצאו גם סמים, שלא לצריכה עצמית. אבקה לבנה במשקל 27 גרם ברוטו, וחומר החשוד כסם מסוג מריחואנה במשקל 93 גרם ברוטו. החשוד הובא לחקירה ובמהלכה שמר על זכות השתיקה באופן גורף. מבקשים להיעתר למלוא הבקשה”.

הסנגור חקר את נציג המשטרה: אתה הגשת בקשת מעצר גם בעניין אבא שלו. ייחסת לשניהם את אותן עבירות בדיוק?

נציג המשטרה: “חוץ מהסמים”.

אנחנו פה בגלל הסמים?

“לא”.

תאשר לי שגם בבקשת המעצר של אבא שלו, כתבת בדיוק אותו דבר, “ירה באמצעות נשק לעבר דירת הקורבן”?

“בשלב זה אנחנו לא עושים הבחנה”.

אבל אני אומר לך שאתם יודעים שרק אחד ירה!

“אנחנו נמצאים בהארכת מעצר ראשונה, ולכן לא הכל הוטח בחשוד”.

לא שאלתי מה הוטח. אני שאלתי האם זה נכון, שבנקודת הזמן הזו, אתם יודעים באופן אובייקטיבי, שלא ניתן לשיבוש, שרק אחד ירה?

“מבקש לא לענות על השאלה הזו”.

אתה יודע שהסרטון של האירוע מתרוצץ ברשתות?

“לא בדקתי באינטרנט”.

רוצה לראות אותו?

“לא”.

בסרטון הזה, שיש לכם אותו, רואים אדם רכוב על אופניים. לא ניתן לזהות אותו. יורד מהאופניים, גבו לעבר הבניין. מסתובב, מסתכל למעלה ויורה. לא מכוון ולא רודף אחרי מישהו. אתה מכיר את הסרטון הזה?

“לא מכיר את הסרטון הזה”.

לתת לך אותו?

“לא”.

אתה רוצה את הסרטון?

“לא”.

למה?

“אנחנו כוח חקירה ואנחנו לא ניזונים מסרטונים שאנחנו לא יודעים מה מקורם”.

אני מציע לך סרטון שמתעד את האירוע ואתה לא רוצה אותו. בסרטון הזה רואים שהאדם הזה שמגיע, וזה לא משנה מי הוא, וזה בטוח לא החשוד, ואני לא יודע אם זה בכלל קשור אליהם, אבל האדם הזה שמגיע יורד בנונשלנטיות. הוא לא רדף אחרי הקורבן. מי שעשה את זה יכול להיות שזה קרה לו בטעות. זה רלוונטי לאיך חוקרים את האירוע, ליסוד הנפשי ולאן שהתיק הזה הולך.

הסנגור הקרין בבית המשפט את הסרטון, ולאחר מכן המשיך לחקור את נציג המשטרה.

סנגור: איפה היה המנוח בזמן האירוע?

נציג המשטרה: “בבית”.

אם הוא בבית, אז ירו עליו מחוץ לבית?

“אני מבקש לא להשיב”.

יש לכם אינדיקציה, לשיטתכם, לסכסוך בין נחשוד ואביו לבין המנוח שהתלונן במשטרה?

“אגיד יותר מזה. זו לא רק אינדיקציה, זו עובדה מוגמרת”.

שיש סכסוך?

“נכון”.

על מה הסכסוך?

“אבקש לא לענות. אנחנו נרצה לשמוע מהחשוד (שכאמור שומר על זכות שתיקה)”.

זה נכון שכל המשפחה יודעת על מה הסכסוך?

“אני מאמין שכן”.

אם אני אומר לך, שאלמלא הסכסוך הזה לא הייתה עוצר את החשוד, בנקודת הזמן הזו?

“לא אוכל להשיב”.

הסנגור סיכם: “ראשית, המחלוקת בין הצדדים ידועה לכל. אני ייעצתי לחשוד שהוא לא צריך לדבר (בחקירתו). אני לא יכול לקחת סיכון שהוא יצחק עם מישהו ומשהו יובן בטעות. אבל לאן הוא ברח? באיזו קלות מצאתם אותו אחרי 12 שעות! זו בדיחה להגיד שהוא ברח. אבל לבוא ולקחת ילד בגיל 20, ולייחס לו אירוע רצח בגלל שיש סכסוך בין המשפחות, יכולתם לעשות את זה גם בעוד שבוע, שבועיים, או חודש, אחרי שתאספו ראיות. בנקודת הזמן הזו אין סיבה להותיר אותו במעצר”.

השופט רועי פרי החליט להאריך את המעצר בארבעה ימים בלבד: “בפניי בקשה להארכת מעצר שהוגשה כנגד החשוד, בחשד לביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע, גרימת מותו של אדם, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, ירי מנשק חם באזור מגורים, הצתת כלי רכב מנועי ואיומים. לאחר ששמעתי ברוב קשב טיעוני הצדדים, ועיינתי בתיק החקירה, נחה דעתי כי קיים חשד סביר למיוחס לחשוד, כמו גם עילת מעצר מסוג מסוכנות סטטוטורית. מעבר לתיק הרצח – מיוחס לחשוד אירוע קודם בזמן, מלפני 10 ימים, של הצתת כלי רכבם של הקורבן ואישתו. לחשוד עבר פלילי בעבירות אלימות ואיומים, ריצה מאסרים בעברו, חרף גילו הצעיר”.