בסוף השבוע הלכה לעולמה חיה קולודנר, אשת חינוך מיתולוגית ברמת השרון, שבשנת 2010 אף זכתה בתואר יקירת העיר בגין פעילותה. היא נפטרה בגיל 89, כשהיא מותירה אחריה שלושה בנים ובת, 17 נכדים, 9 נינות ונינים – ורבים שזוכרים לה חסד נעורים. אחד מהם, ראש העיר יצחק רוכברגר, שהיה תלמיד שלה, אמר ל”שרון אונליין”: “חיה הייתה יועצת בבית ספר התיכון ע”ש רוטברג, אישה מדהימה, אוהבת אדם והייתה אהובה עלינו, התלמידים. איפה ישנם עוד אנשים כנפילי הדור ההוא.

“גם ממרחק השנים שחלפו מאז לימודיי, אני מלא געגועים לאשה היקרה, החייכנית, האצילה ונעימת סבר הפנים”.

חיה קולודנר ז”ל תובא למנוחות ביום ראשון, 26 בינואר, בשעה 14:00 בבית העלמין החדש במורשה.

היועצת שהצילה אותי

המשורר אילן שיינפלד פרסם פוסט פרידה מרגש מחיה קולודנר. הוא שיתף ברשתות החברתיות: “לפני זמן קצר התקשר אלי שי קולודנר, מפלורידה, להודיע לי על מות אימו האהובה, חיה קולודנר. הודעתו ציערה אותי מאוד. חיה שימשה כיועצת החינוכית בבית ספר תיכון ‘רוטברג’ ברמת השרון, בשנים שבהן התחנכתי בו, ופשוט הצילה את חיי.

“מאז שהייתי קטן הרגשתי שונה. הייתי ילד רגיש עם עולם פנימי מפותח. אני זוכר את החוויה ההומוסקסואלית הראשונה שלי כילד: התחלות של מגעים תמימים כמו חפירה משני צדדים בערמת חול (“זיפזיף”), כשהכמיהה הגדולה היא שהידיים שלנו תפגשנה באמצע החול הרטוב והחם. בשנת 1976 עוד לא היו קיימים פה בשיח המונחים ׳הומו׳, ׳לסבית׳, ׳להט”ב׳, ׳גאווה׳. המשיכה שלי לבני מיני מאוד הסעירה והדאיגה אותי. לא ידעתי מי אני. לא ידעתי איך להתייחס לזה בכלל. כאשר פרסמתי שיר בעיתון בית הספר בפעם הראשונה בחיי, הוטל עלי חרם בית ספרי.

“אז הגעתי ליועצת”, ממשיך שיינפלד לגולל, “נכנסתי אליה לחדר ואמרתי לה שיש לי שתי בעיות: בעיה אחת – היועצת הבכירה יותר אמרה שצריך לאשפז אותי או לקחת אותי לאבחון בגלל השיר, בעיה שנייה – אני מרגיש שאני נמשך גם לבנים, ולא רק לבנות, ואני לא יודע איך לאכול את זה. חיה שאלה אותי אז שאלה נורא פשוטה, ׳האם אי פעם כתבת משהו בכוונה לפגוע במישהו?׳ אמרתי לה לא; ׳האם אי פעם כפית את עצמך על מישהו?׳ עניתי שחס וחלילה מה פתאום, ואז היא אמרה: ׳אם ככה, אילן, אין לך שום בעיה. צא החוצה, תהיה עם מי שאתה רוצה, תאהב את מי שאתה רוצה, תכתוב על מה שאתה רוצה, ואם תצטרך איזושהי תמיכה אי פעם אז תבוא אלי׳.

“זה מדהים! היא הצילה אותי ב- 1976 כשעוד לא היה ממי לבקש עזרה, לא היה את מי לשאול, לא היה עם מי להתייעץ… מזל שהייתה היועצת הזאת, שהייתה מספיק חכמה כדי להגיד לי ׳אין לך בעיה, אתה בסדר'”.

יקירת העיר 2010

חיה קולודנר זכתה בתואר יקירת העיר בשנת 2010. וכך נכתב עליה בדברי ההסבר לבחירה בה: “עבדה כמורה, אחר כך למדה פסיכולוגיה ושימשה במשך שנים כיועצת חינוכית וחברת הנהלת תיכון רוטברג. זכתה בפרס הייעוץ החינוכי לשנת 1999 של אגודת היועצים החינוכיים בישראל”.

עוד מצוין כי מ-1975 הקדישה את זמנה לפעילות למען הקהילה. היא התנדבה במשמר האזרחי רמה”ש, התנדבה ב”ער”ן”, הייתה מדריכת ניצולי שואה (פרויקט שפילברג), , הרצתה לניצולי שואה ביד ושם, ביקרה בהתנדבות מטעם משרד הביטחון משפחות שכולות ואלמנות צה”ל ברמת השרון ועוד פעילויות רבות.