עיריית הרצליה יצאה השבוע בקמפיין חדש: לפני שאתם שוב קונים משהו באינטרנט, “תעשו טובה לעצמכם ולעסקים המקומיים”, תצאו מהמסך, תיכנסו לחנויות, תיהנו ממוכר שהוא לא בוט, וגם תחסכו את דמי המשלוח.

אבל התושבים, לפחות אלה שהגיבו לפוסט, פחות התלהבו – בלשון המעטה.

“כן, ותחפשו שעתיים חניה…”, מיהרה להגיב עדנה. יעל, תושבת אחרת,  סיפרה על אהבתה הגדולה לעיר אבל לגבי מרכז העיר, היא סיכמה במשפט: “בתבלינים ומאפיות אנחנו עשירים. אבל זה לא מספיק”.

זאב היה פחות מנומס: “בג’אבליה העסקים והנראות טובים יותר מעירנו הירודה. מפנינת השרון למזבלה השרון”.

תושבים נוספים סיפקו תיאורי שטח פחות רומנטיים. ירדן שאלה מתי הייתה הפעם האחרונה שמישהו בעירייה באמת טייל בסוקולוב: “תגידו מתי הייתם פעם אחרונה בסוקולוב שאתם מעלים כזה פוסט? 50 אחוז מהחנויות סגורות, מה שפתוח ישן ולא עדכני. הרחוב עצמו טינופת אין מלוכלך כזה”.

הדס הוסיפה: “אין חנויות בהרצליה, רק פיצוחים או הכל בדולר. לכו תראו מה קורה ברחובות הראשיים של רמת השרון”.

וכשהתושבים כן מנסים לפרגן לעסקים מקומיים – גם זה לא תמיד נגמר טוב. ניקול סיפרה שקנתה בסוקולוב, רק כדי לגלות שהמוצר יקר ב-30 אחוז לעומת אותו פריט בחנות הרשת בקניון. “גם הסתובבתי חצי שעה לחפש חניה וגם שילמתי יותר”, סיכמה, “לא תודה”.

עמרי, שמבלה הרבה ברחוב, ניסח את תחושת הרבים: תמהיל עסקים מצומצם, עכברושים בכל פינה, סוקולוב שנראה כאילו יצא משנות ה-80. “אני מתבייש להראות את הרחוב הזה לאורחים”, הוא כתב.

תושבים קראו לעירייה “לצאת לשטח”, להקשיב, להבין את המציאות היומיומית של הסוחרים ושל הקונים, ולהתחיל בניקיון בסיסי לפני שעושים קמפיינים.