שבע עשרה שנים חלפו מאז נאלצנו להיפרד ממך, אבא אהוב שלי. שבע עשרה שנים ואין יום אחד שלא מזכירים לי אותך. "את הבת של יענקל'ה?" ואז: "איזה אבא היה לך", "כמה אבא שלך עזר לי", "אבא שלך גילה אותי", "איזה בין אדם חכם", "איזה בן אדם צנוע", "איזה מקצוען", "איזה מאמן, איזה שחקן הוא היה", "זוכרים את הצחוק שלו", "אבא שלך היה החבר הכי טוב שלי". ועוד כאלו וכאלו משפטים שמראים שלכל אחד היה יענקל'ה שלו.

אין אחד שהכיר את יענקלה ולא בטוח שהוא היה החבר הכי טוב שלו. אדם שאין לא אויבים, שרק אוהב לתת. אדם שהגיע לפסגה, זכה באליפויות ובגביעים, הגיע לאמן את נבחרת ישראל, בלי שמישהו יגיד עליו מילה רעה.

אבא יקר, התוצאות היו חשובות לך, אך הדרך הייתה חשובה לך יותר. היית ווינר מלידה אך בכל זאת ידעת לכבד את היריב, בכל תוצאה.

יענק'לה גרונדמן ז"ל. 17 שנים למותו

כולם נהנו מהחיוך המקסים שלך, מחוש ההומור הנדיר ומהיכולת להישאר טוב ואנושי תמיד. ככל שהכירו אותך יותר, זכו ליהנות מאישיותך המדהימה, מטוהר נשמתך ומטוב ליבך. המשפט "טוב שם משמן טוב" חרוט על המצבה שלך. הכי מדויק שיש.

קשה לי בלעדיך, קשה כמו ביום ההוא לפני 17 שנה, אני מתגעגעת אלייך, אך בעיקר תחושת ההחמצה גדולה שאתה לא פה ברגעים השמחים.

אז היום אני אמא של ירדן ושלי וכבר סבתא של יולי, אבל תמיד נושאת בגאווה ובכבוד את התואר "הבת של יענקל'ה". אתה בליבי ובנשמתי תמיד. אוהבת ומתגעגעת, בתך ענת.

*האזכרה תתקיים ביום שלישי (25 במאי) בשעה 17:00 בבית העלמין מורשה.