עיריית הרצליה הגישה בקשה להכיר ב"בית הצדף" שבסידני עלי כ"פלא עולם תרבותי וטבעי חדש", ובכך לשמרו כאתר מורשת לאומי. "בית הצדף" החל ממערה שחצב בצעירותו נסים כחלון, כיום בן 77, המוכר כ"איש המערות". במהלך השנים הקים במקום מבנה שכולל חללים מעוגלים ומעוטרים מחומרים שאסף בעצמו, ומתחברים לנוף הטבעי. ביולי אשתקד הוציא המשרד להגנת הסביבה מכתב התראה לקראת פינויו כדי "להסיר את המפגע" – עניין שעורר התנגדות בקרב רבים.

זהו מכתב הפנייה הרשמי >>>

הבית ממוקם על מצוק כורכר טבעי, מטרים ספורים מקו החוף הצפוני של הרצליה. בבקשה לוועד הישראלי לאונסקו, עליה חתום ראש העירייה משה פדלון נכתב בין היתר כי "האתר הייחודי נבנה במו ידיו של אדם אחד באמצעות שימוש בחומרים טבעיים כמו אבנים, צדפים וחול במשך עשרות שנים. המבנה המורכב כולל למעלה מ-50 חללים ופתחים שנחפרו במצוק ומהווה יצירת אמנות נדירה ואבן שואבת לתיירים רבים".עוד מציין פדלון בפנייה כי "לא קיימים מבנים טבעיים כאלו בכל מדינת ישראל ועל כן קיימת חשיבות עליונה להכרה בערכי המקום".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה נמצאת בהליך אכיפה להסרת הפגיעה בסביבה החופית הנגרמת ממתחם המערות הבינוי והחפירות שבמצוק החוף הרגיש בסידנא עלי. מתחם מערות עצום זה פוגע באופן קשה במצוק החופי ובמעבר החופשי של הציבור בחוף. למתחם ולבינוי אין ולא היה כל אישור חוקי. במסגרת הליך האכיפה, המשרד יוציא בשבועות הקרובים צו סילוק בשל פגיעה בסביבה החופית על פי סמכותו בחוק שמירת הסביבה החופית. עובדת אי חוקיותו של המבנה מוסכמת על כלל הרשויות המוסמכות בישראל, בהן משרד להגנת הסביבה, רשות מקרקעי ישראל ופרקליטות המדינה. עיריית הרצליה עצמה הוציאה שתי חוות דעת בדבר מסוכנותו של המבנה לשוהים בו. משום כך, תמוהה בקשתה של העירייה שעומדת בניגוד מוחלט לדיני התכנון והבנייה בישראל, ולשמירת הסביבה החופית. בנוסף, התוכניות החלות במקום אינן מאפשרות כלל קיום מתחם שכזה, לא כל שכן את המשך קיומו. למיטב ידיעתנו, בכוונת מדינת ישראל, בעלת הקרקע, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, להגיש תביעה לסילוק יד וכמו המשרד, לשקם את המצוק החופי לשמירת נוף וטבע".