קטגוריה: טור אישי

הקשר שבין המחשב הישן לצומת החדש

שרון קניאל רובינשטיין, תושבת הרצליה, רק רצתה להיות אבירת איכות הסביבה ולשים את המחשב הישן במתקן המחזור לפסולת אלקטרונית. על הדרך היא חטפה קריזה על הצומת החדש (והמיותר) מול קניון שבעת הכוכבים. איך זה נגמר? תקראו ותדעו

המשך קריאה "הקשר שבין המחשב הישן לצומת החדש"
קבוצת ז'אן שיווק נדלן. מחפשים דירה חדשה בהרצליה? צורי ונעמי

זה רק ספורט

שרון קניאל רובינשטיין, מורה בבית ספר יסודי, חוזרת לכושר עם טור על היתרונות שבקפסולות, כי על החסרונות לא כותבים טור – על החסרונות כבר כתבו את מגילת איכה

המשך קריאה "זה רק ספורט"

האונס הקבוצתי המחריד בהרצליה – והסוף הטראגי של הקורבן / רות רזניק

לקראת עצרת המחאה במאבק נגד אלימות נשים, משחזרת רות רזניק את האונס האכזרי בשנת 1978 – ואת סופו הטראגי. תשעת הצעירים שנעצרו יצאו זכאים

המשך קריאה "האונס הקבוצתי המחריד בהרצליה – והסוף הטראגי של הקורבן / רות רזניק"
קבוצת ז'אן שיווק נדלן מחפשים דירת 5 חדרים? צורי ונעמי

שלום כיתה א' – ומה עם ההורים?

שירין יחזקאל חייט, אמה של עדי, שעלתה לכיתה א', ואיתמר שעלה לכיתה ו' בבית הספר היסודי "גורדון" בהרצליה, בטור אישי על מציאות אחרת שאליה נקלעו גם ההורים

המשך קריאה "שלום כיתה א' – ומה עם ההורים?"

סימן שעוד לא הגענו

מרוב מתווים כבר לא רואים פתרון. במשרד החינוך רואים דקלים וגמלים, אבל שרון קניאל רובינשטיין, מורה בבית ספר יסודי, חושבת שהאופק עוד רחוק והדרך עוד מושכת, ארוכה

המשך קריאה "סימן שעוד לא הגענו"
מרכז מתחברים מתנות לחג

מכתב לאחותי

תושבת רמת השרון, נשואה ואמא לשלושה ילדים, במכתב מרגש ומכיל לנערה שנאנסה באילת

המשך קריאה "מכתב לאחותי"

הטראומה הבלתי נשכחת והבלתי נסלחת באילת / רות רזניק*

אני זועמת כמו כל נשי ישראל ורוב הגברים המגנים מעשים נתעבים אלה. האין לכם אמא? האין לכם אחות?חייבים לשנות את החוק. חייבים להודיע כי אנסים בכל גיל  יועמדו לעמוד הקלון הציבורי.  יפורסם שמם ברבים ותדע כל צעירה להתרחק מהם

המשך קריאה "הטראומה הבלתי נשכחת והבלתי נסלחת באילת / רות רזניק*"
טלי למדן יועצת נדל"ן

עד תודבר המחלה

שרון קניאל רובינשטיין, מורה בבית ספר יסודי, חטפה את החלסטרה של קיץ 2020 ומיהרה להתמ(ז)גן

המשך קריאה "עד תודבר המחלה"

מתרחצים בחופים מוכרזים ללא מצילים – מחדל של המדינה / טור אישי

שירותי ההצלה בחופים מוכרזים מסתיימים בשעה שהשמש עדיין בשמיים. איפה ההגיון? מתברר שכמו בנושאים רבים אחרים, המדינה פשוט לא שומרת עלינו

המשך קריאה "מתרחצים בחופים מוכרזים ללא מצילים – מחדל של המדינה / טור אישי"